הכל עם חיוך :)

כבר הרבה זמן שלא בכיתי בגלל רגשות, היה בזה משהו משחרר...

קודם כל הבהרה, אני כותבת את הרגשות שלי כפישאני מרגישה אותם עכשיו
או יותר נכן ביחס לאתמול
העולם דינמי - ודברים תמיד משתנים וזה לא בהכרך מעיד על דברים שאני רוצה או לא רוצה לצורק העניין...

//אתמול בכיתי//

לא חשבתי שיש בזה כלכך הרבה רגש.
חשבתי שזה יותר פשוט, פחות רגש מהצד השני

היתי לי התנסות (אומנם מזערית - אבל עדין סוג של התנסות)
בשליטה
בהתחלה התלהבתי, אמרתי אוי מגניב
אפשרות להיות בצד השני של ה"שוט"
להרגיש ולראות איך הדברים מצטיירים וניראים מהצד השני.

אני לא בנאדם שולט, לא באישיות ולא בכלל
אני בן אדם שזורם עם מה שקורה - שמתאים את עצמו לסיטואציה ומשם ממשיך
לכל הפחות אני - אין לי יותר מידי דעות משלי (אולי כי אני לא סומכת על עצמי)
ומעדיפה לשאול ולקבל תכופות חוות דעת של אחרים.

בכל מקרה, היה סוג של ניסיון.
סוג של גישוש, סוג של התחלה
זה ניראה נחמד,
זה מרגיש נעים שיש מישהו שרוצה וסומך עליך
וחושב שאתה שם כדי לעזור לו.

אבל מסתבר שאני לא עומדת בזה
יותר מידי רגשות - אני בןאדם עדין
לא מסוגלת לחשוב שאני אכזבתי - שאני פגעתי - שאני לא נחמדה
אי אוהבת לר(א)צות - שתמיד יהיו שמחים לידי...

ופתאום - בודקים לי גבולות, פתאום לא שמחים ולא מקבלים ולא נהנים ממשהו שמגיע ממני
אני בןאדם מאוד אופטימי - תמיד מסתכל על חצי הכוס המלאה
תמיד מוצאת את הטוב שבכל דבר
תמיד חושבת חיובי....
וניסיתי להכניס את גם את זה לתוך "השליטה"
אך אווי
הדבר לא צלח
הרגשות שלי גאו ועלו
שמישהו לא יהיה מרוצה ממני,
שמישהו יכאב לו ויהיה לו רע בגללי
פשוט לא עמדתי בזה - פרצתי בבכי
ואם היתי לבד ולא היו איתי הרבה משפחה מסביב
אני משערת שהבכי היה יותר חזק
אבל החזקתי את עצמי...

אז כניראה שאני לא מסוגלת להיות גם וגם
או שולטת או משהו שקרוב לזה
אני נשלטת. בכל רמ"ח אברי
ואני מורידה את הכובע עוד יותר בפני כל השולטים
ואם עד לפני אתמול חשבתי ששליטה זה משהו קל ופשוט
אז טעיתי טעות חמורה
ויש לי הרבה כבוד והערכה חדשים.


אני עוד טרודה מאתמול - אבל אני מקווה שעד הערב זה כבר יתפוגג...
שיהיה בוקר טוב וחג שמח
😄