שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

הכל עם חיוך :)

מה שצריך לקרות יקרה.
לפני 9 שנים. 10 בינואר 2015 בשעה 1:20

מגיעה הביתה, מחליפה בגדים

מתיישבת על הספה ומדליקה ג'וינט

לאט לאט נרגעת, ההתרגשות כבר עברה

עכשיו נשאר הזיכרון

 

מריצה את הערב בהילוך חוזר, עירפול מתוק של חושים

הרגליים עוד קצת רועדות לי אולי מהקור של השימלה והעקבים שביקשת שאלבש 

אולי מהזין האדיר שלך ואולי בכלל מהסטראפאון שלה...

הרגשה מדהימה ואני באופוריה

הרגישות והעדינות מול העוצמה והכאב

בדיוק מה שאני צריכה כדי להשתחרר מעצמי ולהרגע

בלי מחסומים בלי מגננות פשוט, טבעי ויפה.

 

אבל היה לי קשה

יותר מהמכות, יותר מהסטירות וההצלפות 

היה לראות אותה מתענגת עליך, מקבלת ממך יותר ממני

מזיין אותה באצבעותיך והיא גונחת ומתלהבת

ואני פתאום נמצאת בצד ומבפנים נשרפת

מסתכלת עליך מזיין אותה חזק

ומתה להיות שם במקומה מתחתיך

את הכאב הכי גדול שיכלת לתת לי הבאת על ההתחלה

 

 

רוצה אותך עכשיו יותר

רוצה להיות לך כלבה ראויה

כזו שמקבלת את נחת זרועך וכל צומת ליבך...

 

ילדה סאדיסטית​(מתחלפת) - כותבת יפה...
בהצלחה לך ולכם
לפני 9 שנים
מרוטשת - תודה...
לפני 9 שנים
קשוח ורציני​(שולט) - אני גאה בך ילדה!
לראות אותי מזיין אחרת,גורם לה לצרוח,לגמור ולהשפריץ כשאת יושבת בפינה ומסתכלת עליי ואני עלייך..
זה יותר קשה מכל הסשן האכזרי שעברת לפני...
זה בדס״מ!
הוכחת לי כמה את גיבורה.
אני גאה בך!
לפני 9 שנים
מרוטשת - רוצה שתתגאה בי!
תודה אדוני.
לפני 9 שנים
בלוסום​(לא בעסק) - לקח לי י ם זמן לעבד את הפוסט הזה שלך ואפילו
להיות מסוגלת לקרוא אותו בלי לרצות לכעוס...
אבל בסופו של יום, זה בדיוק הבדסמ. אין פה משחקים
יש אמת ויש כנות ויש מקום שלפעמים הוא משפיל...
גאה בך שעמדת בזה, אני היתי נשברת...
לפני 9 שנים
מרוטשת - תודה מתוקה!
מתה עליך.
לפני 9 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י