לפני 9 שנים. 26 בינואר 2015 בשעה 11:40
אני אוהבת את העבודה שלי.
גם הצורך שבי לתת מעצמי
גם להוציא את כל האנרגיה שיש בי
וגם קצת תאווה לכאב. למזוכיסטית הקטנה...
כל הידים מלאות צלקות וסימנים
והרגלים חבורות ופצעים
אני נכוות
אני נפצעת
נחתכת
ופורחת...
זו צלקת מסוכר קרמל
זו כוויה מדלת של תנור רותח
החתך מהסכין שהחליק.
והכחול ברגל, זה אולי מסיר שנפל...
אוהבת אותם. ואת הכאב המתוק הזה...
רוצה שהסימן הבא יהיה ממך.
מפנה לך מקום על גופי, בתוכי.
לכאוב באהבה
להרגיע את נשמתי...