"יש לך משימה" אני רואה את האותיות עולות מולי במסנג'ר
"מצאי אישה שתשמח להצטרף לשורותינו לסשנים מענגים".
אררר.... אני מגיבה בחוסר שביעות רצון בולט, אני?, גדול עלי העניין הזה לדוג מישהי,(בדוגי אני מבינה יותר, בדייג קצת פחות). אני ביישנית מדי, אני אנטיפטית מדי, אני- אני מדי... לא יודעת לעשות דברים כאלה, אתה היחצ"ן בינינו. איש התקשורת, אומר את הדברים הנכונים בזמן הנכון.
"משימה שלך", ברמה מגחך מולי בחיוך מרוח מאוזן אחת לרעותה.
זה יקח זמן אני מודיעה, הרבה זמן... אולי כשנהיה קשישים אני אמצא את המיועדת,
לפרקינסון יתרונות משלו כידוע.
ואני לוקחת את הזמן,
הרבה זמן
ומתחילה לחשוב את מי הייתי מזמנת לנו (מזיינת לנו?).
חשבתי עלייך,
קצת כמונו,
מתלבטת,
מחפשת
כזו שהדרך לעתים נהירה לה
ולעתים מתפוגגת.
כזו שהראש מחובר לה היטב לכתפיים,
אבל היא יודעת גם לאבד אותו לפעמים.
כזו ששמחה לשחק ולהתנסות,
לגעת, לטעום,להשתוקק
אשה
זהו,
כמעט זימנתי לנו מישהי שנאהב.
ולמה לעזאזל אני מסבכת הכל.
לילו,
רגישה,
מרגישה,
סקרנית.
משתוקקת,
הצד המואר של הלבנה.
ו...
זונה(:
לפני 17 שנים. 9 באוגוסט 2007 בשעה 4:09
