בת פוסידון הגיעה לעיר י-ם.
תיירת הים לעיר ללא ים.
חשבתי לעצמי שתיירת מכובדת שכמותה זכאית לסיור תיירותי מקיף בו היא תחווה את הריחות והמראות בכיכרות, האנשים המוזרים וההמון באתרים, שאון השוק וצעקות המוכרים "יאללה יאללה רק היום" כן בטח.
השוני הקיים בין ירושלים למה שהיא רגילה לראות.
לא תארתי לעצמי עד כמה זה הולך להתממש.
לאור התגובות הרבות (0!) על בקשתנו להצעות בילוי בעיר הקודש, מצאנו עצמנו מכותתים את רגלינו בשדרת המותגים.
האתגר לעבור את כל השדרה ולדלג על האופציה הבלתי אפשרית להשאיר את כרטיס האשראי בארנק, לאור היצע הביגוד העצום שם, לא צלחה. הסתפקנו ב 3 חולצות וגרביים.
לאחר עיכוב קל בדוכן מחזיקי הטלפון, שמנו פעמינו לעיר העתיקה, שער יפו.
ממש בכניסה החלו להישמע הסירנות של אמבולנסים וכוחות הבטחון.
משהו קרה.
פיגוע.
לידנו ממש.
היינו ממש קרובים ואני רציתי מאד להיכנס כמצוות הישראלי המצוי. מבט חטוף בפרצופה של לילו הראה סימני מצוקה ואותות קבס עז ניכרו על שפתיה וגרונה.
בא ניסע מכאן, דרשה, לחנות סקס.
על הבייגלה הירושלמי הצמיגי עם הזעתר המומלח מדי לא ויתרתי, עניין שבשיגרה.
התנעה ויצאנו לדרך. "אני לא הייתי מסוגלת לנהוג בעיר הזאת באופן שאתה נוהג" אמרה. מחייך בהנאה, אמירה כזאת מדרבנת אותי לבצע יותר חיתוכים, מפלס דרכינו בין אינספור המכוניות המשתרכות בתורים ארוכים לחוצות היוצר. משחק אותה ערס מקומי. הזיפים הדוקרניים ומשקפי השמש רק הוסיפו למראה הכללי. היום אני ערס.
כשנכנסנו לחנות נזכרתי שגם בפעם הקודמת כשמצאנו עצמנו בלי כוונה בחנות הצעצועים הזבן דיבר בטלפון ותאר פיגוע בעיר.
כן, המציאות האכזרית היא שתמיד כשיש פיגוע ייצרנו גואה.
אני לא יודע אם זה המוות המרחף שמוביל אותנו הישר לחיקו של יצר החיים או אולי הרצון לשחרר אגרסיות, כעסים למצוא פורקן לתחושות הלא קלות המלוות אותנו בעת פיגוע. סקס זה מתכון מצוין. מצד אחד הרצון להתעטף באהבה ורוך, ניגודיות מושלמת לחוץ המפגע והמאיים, מצד שני הרצון העז לסשן חד ונוקב, פיגוע פנימי אבל בידיים הבטוחות של זוגתי. אגב, הרגשנו אותו הדבר.
חיפשנו מה ניתן להוסיף להיכל הצעצועים הפרטי שלנו. המוכר הבטיח שבשבוע הבא מגיע ליין חדש של ויברטורים עם שלט רחוק "שולחים לי ויברטורים הניתנים לשליטה מרחוק במרחק שני חדרים. תחשוב שאתה רואה כדורגל והיא בחדר שינה קוראת עיתון. בדקה התשעים אתה רוצה לרמוז לה לקראת הבאות ומפעיל את הויברטור. גדול לא?" אבל אני לא רואה כדורגל.. "..אבל יש פיתוח חדש לויברטורים הניתנים להפעלה באמצעות הטלפון הנייד המאפשר שליטה מכל מרחק שהוא" הידעתם? זה בדיוק מה שאנחנו צריכים!
שליטה טרנסאטלנטית.
ברמה - הצד הגברי של הירח
לפני 17 שנים. 11 באוגוסט 2007 בשעה 10:53