גם וגם

שוכבת במיטה שלו.
עירומה כמעט לגמרי, רק בד קל מונח על גופי, מכסה לא מכסה.
הלאות המחממת הזו של שנת אחר הצהריים, ממלאת לי את הגוף.
מקשיבה לצלילים שממלאים את הבית ואת הנשמה.
שומעת אותו מתופף.
נספגת עוד כמה דקות בין הסדינים המפנקים ולאחר מכן קמה ונשכבת על הספה מאחוריו. צופה בו.
הגוף העירום שלו והתוף נהיים מקשה אחת של צלילים.
קשה לי להחליט אם התוף נהייה משועבד לו, או שהוא משועבד לתוף.
שוכבת ככה מאחוריו, מסתכלת בגבו העירום, בגוף הזה שממלא את הבית בצלילים שבוקעים הישר מהלב. והוא בעיניים עצומות ממשיך לשפוך נשמתו לחלל שמקיף אותנו.
ההתמכרות שלו לנגינה מקסימה ומצמררת. הקצב מתגבר, כל כולו נע וזע על התוף המקצב הופך למהיר יותר, פורץ החוצה ממרכז חלל הבטן אל הזרועות וכפות הידיים ועד לאצבעות המקישות במהירות. מגוון עצום של צלילים, גבוהים ועמוקים, חזקים ועמומים, במהירות מתגברת מכניסה אף אותי לאטרף דרך האזניים אל כל הגוף. הוא ממשיך לתופף, רוקע ברגליו, רוקד על התופים. כפי שהוא רוקד בעמידה או בשכיבה, עכשיו רוקד ומניע את אבריו בישיבה.
קמה ומתחילה לרקוד סביבו, להניע את הגוף. מצטרפת אל מחול השדים המתחולל כאן מולי, סביבי, בתוכי. נותנת למוסיקה לחדור אלי, מתמכרת בעיניים עצומות.
הוא שם לב לנוכחותי, אוחז בי לחיבוק.
מפשיל את הקומבינזון שלי מעלה וחושף את ישבני.
מכופף אותי מעליו.
יוצר גיוון לצלילי התוף.
ממשיך להפיק צלילים והפעם מגופי.
סוטר לישבני, מפיק צלילים. אני מופתעת מהשילוב המתואם בין ישבני לתופים שסביבי. שומר על הקצב. קרבתי לידיו שני תופי בונגוס נוספים להרמוניה מושלמת.
מעביר לעתים אצבע קלה לעבר הכוס שלי, מחדיר אחת ועוד אחת במקצבי התנועה.
חם.
וממשיך לתופף.