הוא מוציא אותנו אל המרפסת,
החוצה, עירומות, על ארבע.
אני מכירה אותו,
אני יודעת שהוא חושש שיראו
אבל הוא גם יודע שזה מטריף אותי לדעת שאולי יש עיניים שצופות בנו.
הרוח הקרה של לילה ירושלמי מזקירה לי את הפטמות שתפוסות כבר באטבים ומחדדת אותן עד כדי כאב.
אני מרגישה את הזרמים שנשלחים ישר אל הכוס.
העור שלי בוער מתשוקה ומצומרר מקור.
אני מרגישה זונה ומושפלת.
לא יכולתי להתאפק,
גמרתי כבר קודם,
אפשרתי לגוף להתמכר ולהתמסר לגירוי האדיר הזה.
קודם-
אני רוכנת בין רגליה,
מפסקת את ירכיה
יונקת את טעמה החדש לי,
מוצצת את הדגדגן הקשה שלה,
מנסה להשען על יד אחת ובידי השנייה ממוללת את פטמותיה.
כ"כ מרגש וחדש לי המעמד הזה.
כ"כ מגרה.
הישבן שלי מונף אל על, פעור מולו,
הוא גוהר מעלי,
מזיין לי את התחת בעוצמה,
חודר ויוצא, חודר ויוצא.
משחק לי עם היד בכוס.
דוחק את ראשי בין ירכיה המלאות,
מועך את הדגדגן הבוער.
כל התערובת הזו של הנשימות והגניחות של שלשתינו,
של דחיקת הכוס שלה אל תוך פי,
של אשכיו הנחבטים בי.
של הזין שחודר ומזיין,
מטריפה אותי.
מרגישה שאני לא עומדת יותר בבערה הפנימית,
בזליגת המיצים שלי על ירכי ובפני המתמלאים במיציה. מתחננת לגמירה.
"בספירה מעשר לאחת את גומרת, זונה", כך אמר לי,
ואני ממקדת את כל ישותי לספירה הזו,
דוחקת את ישבני המוצלף אל זינו,
דוחקת את לשוני אל הכוס הפעור מולי.
הוא סופר ואני מתהדקת,
רוטטת כולי,
משפריצה,
רועדת אליהם.
"זונה חרמנית" הוא נוזף בי.
"לא יכולת להתאפק, היית חייבת לגמור לפני שנינו".
אני מבויישת,
נזופה.
יודעת שלא יכולתי,
הגוף החליט כאן.
לא עמד יותר בגירוי.
נתתי לחרמנות להשתלט עלי,
להכתיב את התנהלות העניינים.
אם כך,
הוא גורר אותנו החוצה,
על ארבע,
הברכיים משתפשפות בעלים ובפרחי הבגונויליה היבשים שהתפזרו בחצר
הרוח קרה.
אני מפחדת, מרוגשת.
מפחדת שיראו אותי כאן.
מכירה אותם בפניהם.
הוא סומך כנראה על זה שהשכנים ישנים בשעה כזו שלפנות בוקר.
אני מרגישה את הריגוש הזה,
אני יודעת שכל מה שמכתיב את התנהגותי עכשיו, הוא עצם היותי זונה חרמנית ולא עוד.
הוא מרכין אותי מעל חומת האבנים הקטנה ומצליף בישבני עם ענף קטן שמצא, זרוק בחצר.
"כלבה חרמנית" הוא קורא לי.
אני מתפללת שלא ישמעו את ההצלפות,
אני יודעת שמתוך איזשהו ערפול כבר לא ממש אכפת לי אם ישמעו.
הוא עוצר.
הישבן שלי לוהט.
גם הכוס.
הוא דוחק את הזין שלו לתוך פי, מזיין אותי,
משחק בפטמותיה תוך כדי, מועך אותן.
אני רוצה כ"כ להיות טובה בשבילו,
יונקת אותו,
שואבת אותו לתוכי.
מענגת אותו.
הוא מורה לה ללקק לו את חור התחת בזמן שאני יונקת את זכרותו אלי.
הוא דוחק את ראשי אליו, אל בין רגליו,
ממלא אותי, מחניק אותי.
היא מפסקת את ישבנו מאחור ומלקקת.
אני מרגישה שהוא מגורה מאוד.
כ"כ רוצה שיחדור אלי, שימלא אותי שוב.
הוא בוחר בה על פני.
מעמיד אותה על ארבע וחודר אליה.
הוא מזיין אותה במקום אותי,
הוא בחר בה.
אני נשנקת.
היא נאנקת,
גם הוא.
היא מגורה, הכלבה החרמנית.
הוא מושך לי באטבים, הפטמות שלי קרועות כמעט מכאב וגירוי,
אני על סף דמעות.
נוטפת, זולגת מכל הכיוונים.
בוערת מתשוקה ובושה.
הוא מתפוצץ בתוכה,
היא מבקשת רשות כמו כלבה טובה וגומרת גם.
הוא מורה לי לנקות את שניהם.
ללקק את מיציהם.
לפני 17 שנים. 30 בספטמבר 2007 בשעה 8:20