גם וגם

תמיד אמביוולנטי,
לילה שלוקח אותי למקומות אפלים, טירות חשוכות אל בעלות דלתות כהות וכבדות וצירים ענקיים ולא משומנים שחורקים. שומע את הגשם ניתז ומתופף על הגג והצרחות הצפויות לבוא מבפנים לא נשמעות לאוזני הכותל. אשת זימה במבט זומם משקיעה בך מבט חודר. ואתה שואל את עצמך מה היא יודעת שאתה לא. מתי תגלה.

תמיד אמביוולנטי,
יום בו הריאות מתמלאות אויר נקי וקר, ריח אדמה טריה וצמחיה רעננה שמרווה את צימאונה זוקפת קומה. נקיון יסודי לפנסי העיר, מים חיים ונהרות גועשים נותנים תחושה שהעולם גדל, הרוח בליווי קרני השמש מלטפות בחדוה את כל מה שמבטי נופל עליו. צמיחתו צמיחתי.

חושב לאיזה צד של הירח הרטוב יקח אותי בסוף שבוע זה. רוצה גם וגם.

לילו ואני הלכנו למינזר בעין כרם. מינזר חשוך ואפל בו יש סדקי צוהר קטנים ומסורגים, ממוקמים בסמיכות לתיקרה דרכם נכנס אור קלוש. נעים היה בחוץ ובפנים קודר. תור של תיירים ותיירות התקדמו לאיטם לתוך חדר חצוב בסלע שנראה כמו צינוק. כל אחד החזיק נר לבן גדול ומלמלו תפילה מנוגנת בלחש. הצטרפנו אליהם ופסענו במורד המדרגות שהובילו אל מרכז הצינוק מטה מטה. בהגיע הראשון, התכופף על בירכיו זחל לכיוון אבן שיש עגולה בעלת ריקועים ועיטורי רגליים יחפות, כפף ונשק לאבן ביראה וכבוד, ליטף את האבן ביד רועדת. ישבנו בלט והונף מול התור הארוך שהשתרכך אחריו. מיד כשקם הגיעה אחריו עלמה צעירה בהירת שיער ודקת גו, אף היא רכנה נמוך ושפוף יותר ונשקה לאבן. ישבנה היה עסיסי ואגסי ומבעד למכנס הלבן והצמוד היה ניתן להבחין בנקל בחוטיני כהה. הזין שלי התקשח מיד והרגשתי את ידי מושטת כמעה למצב הצלפתי. אך בקושי שלטתי על יצרי. כך הבטנו מהופנטים בכל הרוכנים ובכל ישבניהם, גברים ונשים, עבדים ושפחות לאמונתם. אדוקים ומאמינים בקדוש שיסייע ויצילם, ברגליים היחפות שיענגו את נשמתם וגופם. באופן אינסנטקטיבי החלפנו מבטים וחיוך של הבנה על כך שאנחנו חושבים בדיוק על אותו הדבר, מחטיאים את קדושת המקום או מקדשים את יצריהם של המתפללים. היה בלתי נמנע לחשוב על הסיטואציה ועל המקום כאידיאלי לסשן.
מעניין לאן תתפתח השבת הבאה עלינו לטובה
ברמה