גם וגם

בזיכרון מעומעם של כאב מפעם פניתי אליה.

"מוכן לשאת אותו, את הכאב, לפי צו מצפונך, למשאלתך. אל תוותרי לי גם עם אקמול גם עם אבעט בבקשתי. נותן לך את השליטה המוחלטת בידייך, שלך הנני. נפשי דורשת להלך על הסף, לבדוק אותו לדרוך על הגבולות" אמרתי.

במבט של תחינה להשתחרר מכבלי שליטתה הזכירה לי את בקשתי מלפני שלושה ימים בדיוק. "גאה בך, עדיין לא הגענו לסף המתבקש" הוסיפה בחיוך ערמומי וליטוף על לחיי.

בוקר יום חמישי , הודעת סמס, אני הלום שינה מתכונן ליום ממושך וצפוף במשרד, מפנה מבטי אל המכשיר הרוטט. כרגיל, המתוקה שלי דואגת להעיר אותי שלא אאחר לעבודה, מהרהר לעצמי.
הודעה בוטה מופנית אלי, " בוקר טוב כלבלב, מעכשיו כל שעה עגולה אתה מעמיד את הזין שלך עד למצב גמירה. כל יציאה מהמשרד אתה שולח סימוס לבקשת רשות. וקח איתך אטבים וציוד" אני קורא את ההודעה שנית, זרמים מציפים את חלצי ואני קם באחת.

שעה 6:54 בבוקר ואני שוקל אם אספיק לשתות את הקפה והסיגריה המחברים לי את חוטי החשמל במוח. דוחה את הקפה, גם את הסיגריה ופונה למלאכה להעמיד אותו. קל מתמיד, הזין שלי שמרגע זה מוגדר כשלה כבר מוכן רק לשמע קולה הדמיוני המהדהד באוזני בפקודות אלו.
מאונן לעצמי ומהר מגיע לסף פורקן, עוצר, יודע שאסור ומבין שהולך להיות לי יום ארוך ומתיש הרבה יותר ממה שחשבתי. היום מתנהל לו כדרכו ואני חושב ופועל רק את ההודעות שלה, רק את רצונה.
כל שעה הזין נשלף, עומד ומטפטף רוצה כל כך, משווע לגמירה. מדי פעם אטבים מתהדקים על פיטמותי ומוסיפים כאב מענג. צועד בבטחה אל גבולותיי.
מלכתי בוחרת איתי מילה אחת. מילה שאותה אחשוב ותעורר בי מיד תמונה מגרה בה אני רכון על ארבע על הרצפה והיא פשוקת רגליים מתענגת על לשוני עוד ועוד, נתונה לחדירה חזקה כבחירתה. אני לא בהכרח בחירתה בנקודה זו.
מדי זמן המילה נלחשת לי או נכתבת ונשלחת אלי ואני מגיב בהתאם. רואה אותה מולי כוס רטוב, חם, מתגרה ומענג אותה. מדי פעם מתגנבת תמונה נוספת של זין גדול הנחבט בה חזק נבלע למעמקיה. שומע את צחקוקיה מתחלפים לאנחות ואני מלקק את הדבש הניגר מתוכה, מוצא את מקומי.
הצורך מתעצם היום מכבה עצמו ואני מתעורר באופן אוטומטי כמעט בכל שעה, דרוך.
לילה, זמן שינה. גברת לילו אינה מרפה ושולחת אותי למיטה עם פלאג, רוטט. איני מסוגל לשאת עוד את הגירוי, בראשי חולפות התמונות המתגרות בי ואני מנסה לדחות אותן מעלי ללא הצלחה. כעבור זמן מה שולח הודעת תחינה להוציא, קרביים מתהפכות בקרבי, וקול זעקתי לא נשמע. מתלבט אם להתקשר, להעיר. לבסוף מעיז לבקש ודממה מעבר לקו "כל שתבקשי" אני אומר ושומע אותה נובחת קצרות "אני יודעת, זה יעלה לך"

צהרי שישי, אוסף את המלכה, מרגיש את החשש מחלחל בי כמו פעם. הביצים שלי קשות, יודע שהיא לא מתכוונת לתת לי לגמור ומאד אמביוולנטי לגבי הידיעה הזאת. הגוף זועק לפורקן אך הנפש רוצה להזיע עוד. "אני לא מוותרת לך" היא מסננת בין שיניה ולופתת בחוזקה את אשכי. אני מופתע ולופת את ההגה בשתי ידי חזק חזק, מתפעל מהתייחסותה הלא מוכרת לשנינו ופולט אנחת כאב לא מוכרת לי. מביט בה במבט מוקסם ולוחש "תודה".

מועד התשלום לא אחר לבוא – עלי לגרום לה לגמור והרבה בזמנים קבועים כאשר הזין שלי צריך להיות מונף אל על כל הזמן. עומד להתפקע, אני סביב השעון עם עצמי בשעה עגולה איתה בחצאי שעות, מטורטר, חבול, דואב ומחורמן.
המבט הממיס שלי מנסה להפעיל את אותה אישה שהכרתי לפני יממה. משתוקק להקלה ואפילו זמנית. ברגל גסה נישלח למיטה עם כאב ביצים עצום, מתחיל לתהות אם הנזק שנוצר הינו הפיך.
סוגד לכל מילה שיוצאת מפיה מתחנן לגמור מטפטף עצמי לדעת, משוייך.
מרגיש מכווץ כולי לכדי נקודה.

בוקר יום נוסף מתעורר ותוהה אם היה או חלמתי חלום. אני לבד במיטה ומוכן להישבע שבלילה הלכנו לישון ביחד נרדמתי כאשר ידי מונחת בהערצה על ישבנה וראשי על ביטנה.
מסתכל בשעון המורה על 20 דקות אחרי השעה עשר בבוקר.
פתק מקופל מדף מחברת ספיראלות מונח על כריתה. פותח את הפתק ברעד וקורא את הודעתו בזאת הלשון: "בוקר טוב כלבלב. 10:00 אתה תפתח את הבוקר בהעמדת הזין של וגירויו. רק לאחר שתהיה מגורה מספיק תותר לך סיגריה ראשונה. מ 10:00 ואילך הכל שעה עגולה העמדת הזין, גירוי חזק וסיגריה אחת לאחריו. במידה ואנחנו עסוקים בשעה עגולה ואין אפשרות להתפנות, תאלץ לוותר על שני העינוגים החביבים עליך. במשך היום אתה תאונן, תעשן ולאחר מכן תעשה לי עיסוי בשמנים כדי לפצות אותי על גבי הדואב. לאחר העיסוי יותר לך לענג אותי ולהביא אותי לגמירה. מעתה, לא יתכן עישון שלא יקדם לו העמדת הזין וגירויו עד סף. במידה ותצליח לפסוח על סיגריה תקבל פרס. יום נעים כלבלב"
שתי מסקנות מיידיות הונחתו לפתח מחשבתי המעורפלת. ראשית 10 כבר עבר. דבר שני - היא עדיין בסביבה ולכן צריך להיזהר ולהתכונן ודבר שלישי – נוצרת בי התניה נוספת. לא זאת בלבד שבכל פעם בה נאמרת לי המילה שנקבעה זרמים מתעצמים בי ואני נתון להזדקפות מכאיבה, עכשיו יתלווה לזה גם הצורך העז בסיגריה, מחשבה מבעיתה ומטרידה מאד אך גם מעניינת.
מרגיש שנשאבתי לסדנת אילוף שמתחילה לתת את אותותיה.
יוצא אליה בחיוך של בוקר, כאילו כלום. מגשש לבדוק אם דגל לבן בוהק יסייע בידי לרכך את השולטת. כבר לא מסוגל לאונן ללא כאב. בניסיונותיי מבקש הבהרות תוך כדי הכנת ארוחת בוקר ומתוך שיחת חולין ניתכת בי הוראה חדשה וברורה. לפני כל סיגריה אם ברצונך לעשן אתה חייב להעמיד אותו חזק במשך חמש דקות. מת מת לסיגריה הכאב עז גם בזין שאסור לו לרדת וגם בביצים המלאות, אדומות, יוקדות ממש. מרגיש מושפל.

המלכה גומרת שוב, מעונגת, מסופקת ואני מחכה לשלי.

כאבי ביצים עצומים.

איני יכול להתיישר. באופן פרדוקסאלי הכי פחות כואב לי שאני רוכן על ארבע זוחל. כל נסיון התיישרות מלווה בכאב עז. מוצא חן בעיניה המצב, בו אני גורר עצמי ממקום למקום אחריה. הפלאג הושב למקומו.
רק המלקות המותירות סימן צרוב על ישבני מקלות במעט על הכאב בביצים ובבטן.
הסף הסף.
מתחנן.

לקראת ליל ניתן לי אולטימטום "חלון ההזדמנויות נפתח לפניך. נותנת לך אפשרות בשתי הדקות הקרובות לגמור, כאשר אתה שוכב על הגב ומאונן לעצמך עם רגלים מונפות ופלאג ובתנאי שתעשה עבורי את מה שאינך מוכן לבצע בהתנגדות נמרצת מאז ומתמיד. Take it or leave it"
לחוץ מאד מהאפשרות שלא אוכל לעמוד במשימה, בוחר להתמודד איתה ולבצע, בתקווה שאוכל לה,. מתמקד עם כל משאבי ובפחד גדול שאינו עומד ביחס לכאב עצום מוכן ליישם את מה שאיני מוכן לו אף פעם.

אני מאושר
מתפוצץ כאילו אין מחר
תודה
מתפלל שהכאב יחלוף, בעצם מקווה להירדם לפני.

הצורך לענות את הגוף והנפש ולהתייסר על ידה ימעיטו מערכם של התסכולים הפנימיים.
עכשיו בנפילה מתגעגע שוב.
אלייך ולמקומי.

ברמה