לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

גם וגם

בדס"מ עושים באהבה או שלא עושים בכלל
לפני 16 שנים. 4 בדצמבר 2007 בשעה 16:29

שבוע שהתחיל עמוס במיוחד
עמוס עד כדי כך שחלק מתאי המוח מנסים להתנזל להם החוצה, לברוח מכל חור אפשרי, מתוך נקבוביות הפנים.
להתאוורר קצת בחוץ.
אבל זקוק הייתי לכולם.
הרצתי מודלים בינריים מקביליים וכל תא היה תפוס.
יותר מדי מחשבים
יותר מדי טלפונים ושלוחות
ניידים
סמסים

ולבסוף
היה עלי, בנוסף לכל, לחפש איזה מסמך חשוב מתיק עמוס לא פחות ממני.
פתחתי את התיק וכל הניירת נשפכה על הריצפה
ואני, בשיא הלחץ, באמת ובתמים עומד שם למספר שניות
ומחפש את כפתור ה UNDO עם החץ הכחול.
ממש לא מבין איפה התקינו אותו - לא על כריכת התיקיה, לא על השולחן, לא על הריצפה
פאקיט, איפה ה UNDO שלי שבאמת צריך אותו.

לפחות הצלחתי לנעול את התיקיה עם השלט של האוטו.


לו היה לנו כפתור כזה בחיים
ללא חרטות!

josa​(נשלט) - כל כך מזדהה איתך, כל כך...

לא הייתי מתנגד גם לכפתורי REFRESH ,RESTART, SAVE, DELETE, PAUSE, ESC ואולי גם SLEEP ו- HOME...
לפני 16 שנים
gamVgam​(אחר){גם וגם} - הי BODY
כן, אנחנו צריכים מקלדת מושתלת בכף היד. אולי בכלל להתחיל להתאמן על טלקנזיס משוכלל.
הקטע היה שממש האמנתי שאין בעיה שהכל המתפזר כי בלחיצת כפתור אני מתקן את העוול שנגרם. מה הייתה אכזבתי שחזרתי למציאות ונאלצתי למצא את מזכירתי החדשה רוכנת על הארץ בחצאית העיפרון והמחשוף השופע, מסייעת בטוב ליבה לאסוף דף אחר דף שנפל מהתיקיה האין סופית הזאת.
קשה, קשה.
לפני 16 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י