לפני 15 שנים. 6 בנובמבר 2008 בשעה 5:52
בבקרים של ימי חמישי ניצת בי הרצון לשפוך כמה מילים בבלוג.
הידיעה שאוטוטו החופש מהעבודה ומהמחשבות המטרידות של ימי החול מגיע.
להיפטר מעולו של שבוע דחוס ולהתנתק מחיובן של משימות מעיקות.
החופש לכתוב.
מן התרגשות כזאת, שתמיד קיימת, במינונים משתנים,
לפגוש אהובים,
לנסוע רחוק,
להכיר דמויות חדשות שעולות וצצות מדי פעם,
להתבטל ולנוח,
להזיע ולחדור חזק,
לגמור.
להירדם מחובק ובטוח.
התעוררתי לבוקר שאנטי לגמרי אחרי טיפול בשמן עמוק, כל נקבובית חשופה עברה מגע עמוק, כל שריר עבר עיסוי משחרר מרפה ומרפא
והמוח נח.
