גם וגם

דאגתי להכין אותך מבעוד מועד.
לבנות בך את הציפייה.
זורק לעברך משימות מרחוק, ואת שכבר לא זוכרת להיות ממושמעת, מנסה לבנות בתוכך מחדש את המקום הזה, היקר, הנשכח.
"אני אוהבת שאתה שולח אותי לאונן" לחשת באזני מאוחר יותר כשהגעתי.
"אני כבר כמעט לא יודעת להגיע לשם בכוחות עצמי, בלעדיך". המחמאה הזאת מנפחת את חזי, מעניקה לי כוח להמשיך, אני מרגיש את הכוח הזה שמתחיל להבנות בי, אותך מתמסרת למאוויי, מאוויינו. מחזקת.


חושב לעצמי אילו משימות הכנה אני יכול לתת לה לבצע כדי להכין אותה למעמד.
רוב המשפטים וההוראות אותם אני מכיר מוכרים גם על ידה.
צריך לגייס נחישות וקשיחות ודי בנקל מצליח להעמיד את השחקנים שלי במשבצת המתאימה.
מדמיין את קספרוב מנווט מהלך על הבמה מול בובליל. זה לא כוחות, מהרהר לעצמי מחוייך.
עומדות לזכותי ארבע עובדות חשובות:
הכמיהה שלה להיות סאבית זנותית.
הזמן הרב שעבר מאז הייתה סאבית-זנותית.
הגעגוע שלה אלי,
ואלמנט ההפתעה.
"מאד חשוב להכין אותך היטב", אני מסנן ספק אליה ספק לעצמי.
"להכין אותי למה?" היא שואלת בפעם השניה וסקרנותה נותרת ללא מענה.

תיק האוצרות שלנו מתעורר לחיים בעזרת הפיקוד שלי ובסיוע ידה המגששת אחר הצעצועים הרדומים.
אני יכול לדמיין את הפנים שלה עכשיו, את הציפייה והריגוש והמבוכה. מנסה לנחש במה תבחר.
מותירה את הילדים לבדם ומכריזה על מנוחת צהריים מוקדמת, כל כך רוצה אותי כבר במקום המוגבה הזה מעליך.

מתפללת שמי מהם לא יתפרץ לפתע בדלת הלא נעולה כדי שתשפטי ביניהם או תפרקי חתיכות לגו סוררות שנאחזו זו בזו ללא יכולת הפרדה.
את משתפת אותי בלחישה, מתארת לי ואני יודע. יודע היטב את טעם הגילוי החדש ישן.
מפשילה חצאית, מרגישה את הישבן החשוף מתחכך בשמיכה, מרגישה את הרטיבות שמתחילה לפעפע בך, משחקת עם הויברטור.
מדמיינת אותי.
מתגרה מהתחושה הזו, מההחלטה שלי לגרום לך להיות במקום הזה בזמן ובמקום שנוחים לי. אני יודע שחוסר האישור לגמור מטריף אותך, בונה בך ציפייה.
את מסמסת לי שהמשימה בוצעה.

מאוחר יותר אני שולח אותך להרחיב את עצמך עבורי גם מאחור- את מחדירה אצבעות משומנות ומחליקה את הפלאג פנימה, האטבים מועכים את הפטמות. אני מתקשר אלייך בזמן ביצוע המשימה ואת מנסה להשמע נורמאלי אך נשמעת קצרת רוח, רוצה להתמסר לתחושות. מקצרת בשיחה, נבוכה קצת מהיותי נוכח פתאום ברגע האינטימי הזה שלך עם עצמך, שאני ייצרתי.
מבקשת רשות עם תום הזמן להוציא את הפלאג.
עוצרת ומתאפקת מלגמור.

"מה תלבשי עבורי?" שאלתי, ואת ממהרת להסיר את בגדי היומיום שלך ולהחליפם בחצאית שחורה, חוטיני וגרביונים שחורים סקסיים.
מחכה לי סמוקה ונרגשת.

פתחת את הדלת מוכנה, ערוכה ונכונה עבורי. קשרתי את עינייך והרכנתי אותך אל שולחן האוכל.
את מצומררת ואני מלטף את גופך הענוג, החלק בשתי ידי. מחליק על גבך ובין ירכייך מרגיש את הרעד והרטיבות. את הכמיהה שלא יגמר, עוד לא.
ישבנך העסיסי מתריס כנגדי ואני חובט בו בהנאה גלויה. התגעגעתי אליו.
שולף שתי רצועות ומפסק אותך כך שכל רגל צמודה לרגל של השולחן. מזרים לאורכך בתנועות ידי זרמים.
ידיים זריזות,
ידיים זוחלות,
ידיים מרפרפות ולשות כל פיסה חשופה.
וכשאת נוטפת וחמה, מנשק אותך ומצמיד את הזין שלי אל פיך. את מגורה טורפת אותי ולא מרפה.
התגעגעת למקום הזנותי שבך ואני למעמד העליון, מנציח בך חבורות אדומות על התחת, פוער בחוזקה את לחייך לצדדים. רגלייך כושלות, בירכייך מאבדות יציבותן ואת נאחזת בדפנות השולחן בחוזקה בכדי לא להישמט אחורה.
מפלח בתוכך את עצמי, דש בעומק התחת והאצבע הסגולה הרוטטת משמשת לי לעזר בכוס.
כעבור שניות את מבקשת את רשותי לגמור. אני מושך את הרגע ולך זה נראה כנצח.
מותיר לך.
את מוקירה ומתפרקת כמו מבנה לגו לעשרות חלקים רטובים בצבעים.
מצטנפת בתוכי רועדת ונרגעת לרגע, יודעת שמשימתך הגדולה עוד לפנייך.
barma