גם וגם

אני פורקת את התיק שהבאתי אתי מירושלים. מקפלת, מנסה למיין בין שנלבש וזקוק לכביסה, לבין נקי.
טומנת את אפי בין קפלי הבדים.
זכרונות מהולים בריח של גוף ותשוקה ועשן סגריות.
זכרונות סופ"ש, שמחים, טעונים, מרגשים, מכאיבים, טמונים כולם בין כפלי הבגדים שאני מוציאה מן התיק.
מוציאה תחתוני תחרה שחורים,
ריח מענג של כביסה ביתית אופף אותי.
מכורה לריח כביסה ביתית, לריח הכביסה שמביא אותך אלי. לחום ולניחוח הזה של הבגדים שבוקעים מן המכונה.
הלב מתחמם מייד, מתמלא. ניחוח של בית.