השעה חמישה לשמונה.
הגיעה שעתה של הסיגריה של שמונה.
אם לא היה מדובר על הסיגריה האחרונה להיום הייתי בטח מתאר את הסיטואציה כ "יצאתי בחוסר חשק רב, נשלף מהפוך החם שעוטף אותי....."
אבל היי, מדובר על האחרונה לא? אז הנחתי את הספר על הנער הנקרא עורב, יצאתי בזחיחות מהמיטה והלכתי להקפיץ את מתג הקומקום החשמלי חשמלי.
מחפש את הקופסה בה אפסנתי את הסיגריה השווה.
אם כבר שנור של סיגריה אחת לערב אז שתהיה איכותית, מרלבורו לייט ולא הזבל שאני מעשן.
לא מוצא.
לא יתכן.
לא מוצא את הסיגריה שיועדה לשמונה. או שנפלה ברכב או ששכחתי בעבודה.
ממשיך לחפש, אולי במעיל, האחת והיחידה (נדבק אלי הביטוי הזה?) שחשבתי להתענג עליה לאיטה, לשרוף אותה באהבתי אליה, עד כלות.
גשם זלעפות, מכה בחוץ ואני שוקל אם לצאת לפיצוציה הקרובה בגשם, מרחק של רבע שעה נסיעה לכל כיוון, סימפטום מוכר של מכור כבד.
ואני לא.
עלה בי הרעיון של שירותי סאבית. ראיתי שזה נפוץ בקרב השולטות באתר.
מה יש? אבקש ממנה שתביא לי סיגריה אחת.
קוראים לזה תעתועי גמילה.
עוצם עיניים ומדמיין אותה צמודה לי ליד, בין האצבעות, מלחששת ובוערת.
והתעתועים כבר הובילו אותי למחשבה שניה, תוכנית גמילה לסאבים (מצטער צ'יטה, אותך נרשום לתוכנית אחרת). הדרכה אישית וצמודה לנגמלים וסישונים מרחוק.
הקפה כבר ממתין לשמאלי ועדיין אין פתרון יצירתי.
התשוקה למציצה מסיגריה גוברת, חייב מהר אחת לפני שהתשוקה דועכת וארגיש שאני בטעות, בלי כוונה, מתחיל להיגמל.
חיפוש אחרון מוביל אותי לקופסא ישנה על המדף. מצאתי תפזורת ממנה ארכיב את השלם.
את היחידה והמיוחדת,להפוך את הסיגריה האבודה לסיגריה עובדת.
מדליק....ססססססססס
ומאז הכל כבר בטוב כך שמעז יצא עשן מתוק.
• חשבתי לכתוב על הסיגריה האובדת וכבר לא בטוח שכך מרגיש לי.
נתבקשתי לכתוב על ההצלחה ולבקש שלושה פרסים - שלושה דברים שהייתי רוצה לעצמי.
1. סאבית - שתביא לי סיגריה שאינה נגמרת.
2. עוד אחת כזאת
3. שהיפה הייתה כאן עכשיו, ברגע זה, למסז' לי את הגב. ז"א שתתחיל בגב.
4. סשן - מה עוד אפשר לבקש מאחורי סורגים אם סיגריה אתה לא יכול לבקש, תבקש את מה שבטוח תקבל.
* מי סופר? מי בכלל מסוגל לספור במצבי.
לפני 15 שנים. 23 במרץ 2009 בשעה 20:03