חוויות.
דמיינו עוגה מפתה, לטעמכם,
בעלת שכבות רבות המכילות את הלא נודע.
מצופה בקרם עשיר ומזמין.
מי מכם ימתין עד לשניה בה העוגה מוגשת ויתנפל אחוז תאווה מבלי להביט לצדדים? מבלי להותיר פרור?
מי יעביר אצבע תועה בעיקול המוצל כבדרך אגב וילקק את אצבעו בחמדה מספר צעדים מאזור הפשע?
מי יחכה עד לרגע האחרון בתקווה מיוסרת אם תישאר עבורו פרוסה? אולי בתקווה שלא?
מי ישמור את מנתו לשעה מאוחרת יותר, לאחר שלכולם נגמר ואז יתענג בקולות הימהום מכל כפית?
אולי ישמור את מנתו בצד ויגש מיידית לאסוף אחת נוספת?
מי מכם יחלוק וישתף במנת חלקו עם אחרים? או ימסור אותה הלאה לאהוביו?
מי ישאיר את החלק המפתה ביותר לסוף או דווקא יתחיל בדובדבן?
מי יתנפל על כל חבר חדש בכלוב כמוצא שלל רב למימוש מיידי לפני פקיעת האופציה ?
(אסוציאציות חופשיות שלי הנובעות מקריאה מרובה)
לפני 15 שנים. 21 באפריל 2009 בשעה 18:46