לפני 14 שנים. 8 בינואר 2010 בשעה 6:21
הוא מתקשר אלי ואומר : "תחשבי עכשיו על דברים טובים שאת מבקשת. מחשבות טובות".
"טוב", אני מספיקה לומר, והוא סוגר.
אני יודעת שהוא עושה בדיקת מזוזות בבית.
אני לא מאמינה בזה בכלל.
גם הוא לא כל-כך.
ואני בכלל קיבוצניקית כופרת, מה לי ולמזוזות, רבנים ודת.
אבל ברגע שהוא אומר את המשפט הזה, אופפת אותי מן התרגשות ותחושה של קדושה ואני מבקשת ומבקשת ומבקשת,
לי, לילדי, לך, לנו, לסובבים אותנו
ויש בי מן התרגשות כזו מן המעמד הזה שנוצר בשבריר שנייה.
ואני חושבת אם לא צריך להיזהר מלהגזים חלילה ואני מאלצת את עצמי להפסיק, אבל אני מבחינה שבקשתי המון טוב ומה כבר יכול להיות רע בלבקש המון טוב.
אז אני קמה שוב ומעצימה את התפילה שלי והלב פועם והעיניים עצומות והידיים פרושות לתפילה וקבלה.
תודה שבחרת לשתף אותי.