לפני 15 שנים. יום ראשון, 18 בספטמבר 2011 בשעה 17:01
בחיי שאפשר
ככה בכייף
לתת למיניות להתפרץ
להרגיש את הזרמים שמוליכים את הבודי והמיינד למקומות שעושים שם רק נעים
מרגשים
אקסטזה.
שמחרמנת כל שביב-פיפס נים-תא-ריקמה רגישה.
וזה מתעצם, דווקא אחרי הרבה מהסוג הזה זה מתעצם.
וחודר עמוק
ומכאיב
בשולי המוח ובתחת
ואז אני רוצה עוד מזה, כמו נרקומן שמחפש את לשמר את החוויה.
כאילו לזין יש חוש ריח ומגשש את דרכו לאקסטזה הבאה, הקרובה, העכשווית והמיידית.
תנו לי תנו לי רוקנרול
ומיניות מתפרצת כאן ועכשיו.
אקסטזה.