לפני 12 שנים. 19 בדצמבר 2011 בשעה 5:42
אתמול סמוך לשינה חשבתי לעצמי שאני לפעמים חותר לביצוע, לתחושה, למעשה עד לשלב שיהפוך להרגל ולצורך שלא אוכל עוד בלעדיו.
שאיפה להתמכרות לדבר, תלות, אובדן הבחירה, סוג של הרס עצמי.
בשלבי ההירדמות חייכתי לעצמי על אותה מחשבה שהינה למעשה מאד בדסמית, איבוד השליטה לטובת אותו הרגל וצורך שהופכים לחלק אינטגראלי ממכלול ההזדקקויות שלי.
תפיסה דתית להיות מובל ומונע בכח המחשבה שיצרתי לעצמי.
בבוקר המחשבה דעכה.
כנראה שהיא מתעוררת רק כשחושך בחוץ.
החושך יגיע בסוף היום כדי שאוכל לבחון אם לנכונות יש המשכיות.
* ולפעמים זה בדיוק הפוך