לפני 9 שנים. 22 בספטמבר 2015 בשעה 11:08
הדיון מועלה שוב, כל פעם מחדש (בגלל מחסור בחברים ובאוזן קשבת - לרוב ביני ובין עצמי) בוורסיות שונות ובפורום דמיוני אחר.
האם לבקש סליחה ולהטיל על הנפגע את האקטיביות במאמץ לסלוח זה תהליך מספק או הצער וההצטערות צריכים להתחולל מבפנים, כהתייסרות
של הצד הפוגע, גם אם באופן מעשי אין ממול צד המרגיש נפגע באמת.
זה אף עמוק מזה והתזה בעיני של יצירת חרטה בנויה מעירוב ברבדים רבים של הכאה על חטא, יסורי מצפון, כמובן תרבות וחינוך, תורת הגמול והעונש, אמונה בכוח עליון ובכוח אחר, טוב לב רגישות, ריצוי והכלה.
ממש כמו בדס״מ.
מוזמנים לדיון.
אז מתנצל ממש אם גרמתי למישהו עוול בתגובה שאינה במקומה או בהשמטת לייק מצופה או הירדמות תוך כדי צ׳אט.
מתנצל אם לא גמרתי בזמן ורק אייחל ואאחל לכולם
גם גמר חתימה טובה
וגם אגלה(למי שטרם בדק בעצמו) שטוב לחתום בגמירה.
גם וגם