|
|
|
– מָה חָסֵר לָךְ?
– סוֹד.
– לֹא, חָסֵר לָךְ פְּרַפָּרִים.
– אֲנִי רוֹצָה יָד
שֶׁלֹּא שׁוֹאֶלֶת אִם מֻתָּר.
הִנַּחְתִּי בַּצַּד אֶת הַטֶּלֵפוֹן.
הַתִּקְרָה הִתְקַלְּפָה מֵעָלֵינוּ,
בַּפִּנָּה, קוֹרֵי עַכָּבִישׁ.
חָשַׁבְתִּי
שֶׁאוּלַי מָחָר
אָבִיא מַטָּאטֵא
וְאוֹרִיד אוֹתָם.
דַּוְקָא כְּשֶׁלֹּא בָּאתָ הֵבַנְתִּי שֶׁאֲנִי אוֹהֶבֶת אוֹתְךָ.
עִם מִי אַתָּה שָׁם,
מְדַקְלֵם נְתוּנִים וְעֻבְדוֹת,
עִם הַלָּשׁוֹן הַזֹּאת
שֶׁבּוֹרַחַת לְךָ
לְאוֹתִיּוֹת שׁוֹרְקוֹת,
מְקַנֵּחַ אַף
אֶל תּוֹךְ חֲבִילַת הַטִּישׁוּ
הַבִּלְתִּי נִגְמֶרֶת שֶׁלְּךָ
אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁרַק אֲנִי רוֹאָה לְךָ אֶת כָּל זֶה
בַּלַּיְלָה חָלַמְתִּי שֶׁסִּפַּרְתִּי לְךָ
וּבַחֲלוֹם
זֶה בִּכְלָל לֹא הָיָה לְךָ אִכְפַּת
שְׁנֵינוּ צִחְצַחְנוּ שִׁנַּיִם
מוּל הַמַּרְאָה
הִסְתַּכַּלְתָּ עָלַי בַּהִשְׁתַּקְּפוּת
וְאָמַרְתָּ לִי בַּמַּחֲשָׁבוֹת
אֵיזוֹ יָפָה אַתְּ
אֱלֹהִים
כָּל הַדֶּרֶךְ הַבַּיְתָה כָּעַסְתִּי
וְלֹא יָדַעְתִּי עַל מָה
הָרַדְיוֹ עָבַר לַפִּרְסוֹמוֹת
מְכוֹנַת לֶיְזֶר
פֶסְטִיבַל אוֹרוֹת
חֶבְרָה שֶׁמְּיַעֶצֶת לְמַשְׁכַּנְתָּאוֹת
מִשְּׁנֵי צִדֵּי הָרֶכֶב עוד אֲנָשִׁים מְנֻמָּסִים שֶׁהַפְּקָקִים הֵם הָאָלִיבִּי שֶׁלָּהֶם.
אֱלֹהִים מַקְלִיד/ה...
זֵעַת חֲמַת אַפּוֹ
עוֹבֶרֶת לִי
בַּתַּחְתּוֹנִים
-הַכֹּל בְּסֵדֶר?
אֵין וִי כָּחֹל.
זֶה מַמָּשׁ בְּסֵדֶר שֶׁטָּעִיתִי בְּוֵיְז
וְהִגַּעְתִּי לְמֶחְלַף לַטְרוּן
הַדֶּרֶךְ הֲכִי אֲרֻכָּה
בַּדֶּרֶךְ הַבַּיְתָה
אַתָּה תַּגִּיד
עַל מָה אַתְּ חוֹשֶׁבֶת
אֲנִי אֶחְשֹׁב
שָׁלוֹם לָכֶם בְּנֵי אֱנוֹשׁ
אֲנִי לָקַחְתִּי וִיוָאֳנַס שְׁלוֹשִׁים
וַאֲנִי הוֹלֶכֶת לְהַדְהִים אֶתְכֶם
מֵעַ כְשָׁו
רוֹצִים לִרְאוֹת קֶסֶם
אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁכֵּן
תִּרְאוּ אוֹתִי
עוֹשֶׂה פִּירוּאֵטִים עַל כָּל
עֲרֵמוֹת הַבְּרִיפִים שֶׁלָּכֶם,
מְכַוּוונֶת אֲלֵיכֶם פָּנָס בְּמָה
שֶׁמֵּאִיר אֶתְכֶם, אֶת כֻּלְּכֶם
בֶּבֵּקְלָייט שֶׁמַּשְׁאִיר מִמְּכֶם
רַק סִילְוּאֶט
לְכוּ לִישֹׁון צְלֶלֵי בְּנֵי אֱנוֹשׁ
בַּלַּיְלָה בַּלַּיְלָה
אֲנִי כְּבָר אֶשָּׁאֵר לַחֲשֹׁב
אֵיךְ לְפַצֵּחַ אֶת נְקִיפוֹת הַשֵּׁנָה
יֵשׁ בַּטִּקְטוק זוֹנָה שֶׁפּוֹתַחַת
כָּל סִרְטוֹן שֶׁלָּהּ ב
אֲנִי שׁוֹכֶבֶת עִם גְּבָרִים בִּשְׁבִיל כֶּסֶף ו-
(הִיא בְּכָל פַּעַם מוֹסִיפָה)
אֵיךְ זֶה וּמָה, וְכַמָּה הִיא מַרְוִיחָה
אָז בְּשִׁשִּׁי יָשַׁבְתִּי בַּסָּלוֹן שֶׁל הַהוֹרִים שֶׁלִּי עִם
נֵס קָפֶה אַחֲרֵי הָאֲרוּחָה
וְהִיא קָפְצָה וְאִמָּא נֶחְרְדָה בָּרֶקַע
מָה זֶה מָה אַתְּ עוֹשָׂה
אָז הִפְעַלְתִּי מֵהַהַתְחָלָה
וְהִיא גִּלְגְּלָה אֵלַי עֵינַיִם
מְשֻׁמָּדָהּ
בִּשְׂדוֹת פֶּחָם
בְּהַפְרָעַת קֶשֶׁב
בֵּין שִׁבְרֵי רַעֲיוֹנוֹת
בְּדֶרֶךְ לְמַשֶּׁהוּ
אַתָּה מִסְתַּכֵּל עָלַי כְּאִלּוּ הִמְצֵאתִי שָׂפָה וְשָׁכַחְתִּי אֵיךְ קוֹרְאִים לָהּ
מְלַקֵּק שׁוּרָה שׁוּרָה
מֵהָעֵקֶב עַד לַקֶּשֶׁת,
קוֹרֵא בֵּין הַחֲרִיצִים
