רסיס נהרה

דַּוְקָא כְּשֶׁלֹּא בָּאתָ הֵבַנְתִּי שֶׁאֲנִי אוֹהֶבֶת אוֹתְךָ.

עִם מִי אַתָּה שָׁם,
מְדַקְלֵם נְתוּנִים וְעֻבְדוֹת,
עִם הַלָּשׁוֹן הַזֹּאת
שֶׁבּוֹרַחַת לְךָ
לְאוֹתִיּוֹת שׁוֹרְקוֹת,
מְקַנֵּחַ אַף
אֶל תּוֹךְ חֲבִילַת הַטִּישׁוּ
הַבִּלְתִּי נִגְמֶרֶת שֶׁלְּךָ

אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁרַק אֲנִי רוֹאָה לְךָ אֶת כָּל זֶה