רסיס נהרה

הַלַּיְלָה דָּהָה וְדָהָה, עַד שֶׁהָפַךְ לִהְיוֹת בִּשְׁנֵי צְבָעִים
לַיְלָה בְּשָׁחֹר וְלָבָן
וּבְנֵיהֶם טוֹנִים שׁוֹנִים שֶׁל אָפֹר
וּמֵרַב אָפֹר, וַאֲפֹרִים שֶׁקְּרוֹבִים לְשָׁחֹר אוֹ לָבָן,
קָשֶׁה הָיָה לְהַבְחִין בֵּין הַקְּצָווֹת

חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנִים
שֶׁאֲנַחְנוּ סוֹהֲרִים אֶת עַצְמֵנוּ
מֵאָז שֶׁלָּךְ לֹא עָמַד
וַאֲנִי יָדַעְתִּי שֶׁעֲדַיִן
זֶה אִתְּךָ

בֹּקֶר חֲלָבִי
כָּזֶה שֶׁאֲפִלּוּ קַרְנֵי שֶׁמֶשׁ דְּהוּיוֹת בּוֹ
מַדְלִיקָה שׁוּב נוּדְנִיק
וּמִתְעַרְסֶלֶת בַּפּוּךְ נוֹצוֹת חַם מִדַּי.