שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

world in my eyes

כמו עליסה בארץ הפלאות אני לומדת את העולם החדש שנפתח בפניי......אני מנסה להבין את החוקים והקודים, מנסה לבדוק את גבולותיי, מרגישה צורך להעביר למילים את הרגשות, התחושות והחוויות שעוברות עליי במהלך המסע.....
מזמינה אתכם לראות את העולם דרך עיניי
לפני 14 שנים. 12 בדצמבר 2009 בשעה 13:58

Fetlife found the kinkiest side of Christmas with their “Sit on Kinky Santa's Lap” - such fun
I love their site and the humor approach they have for everything
life is fun - sex is fun - kink is fun - so let's enjoy it
happy new year

לפני 14 שנים. 11 בדצמבר 2009 בשעה 10:33

כל כך אוהבת את השקט
גם כי אני לא אדם שמדבר תוך כדי וגם כי שקט יוצר מתח
שקט יוצר משהו חזק יותר כמו שצילום בשחור לבן תמיד מעביר יותר רגש כי אין צבעים שיגנבו את ההצגה
אוהבת שהכל מובן במחוות של הגוף, בתנועות הידיים, במבט....
מה אני רוצה ממך ומה אתה צריך ממני
הכל ברור הכל נאמר ללא מילים ללא ציווים ללא ביטויים לעוסים וחסרי משמעות
ומדי פעם כשאני ממש עפה כשהריגוש והשקט מציפים אותי עד כלות
אני רוכנת לאט קרוב קרוב אל האוזן שלך נושמת בלהט לתוכה
ואז לוחשת לך....
ואתה נטרף - בשקט!

לפני 14 שנים. 21 בנובמבר 2009 בשעה 8:31

...לפעמים אני מופתעת למה אני עוד נותנת לזה לגעת בי או להרגיז אותי
הרי כבר בתיכון היו את הבנות האלה שהיו עסוקות בלהמציא שקרים וסיפורים עליי
מתוך קינאה מתוך העובדה שלא יכלו לסבול שהייתי מוקפת בבנים ושנראיתי כאילו אין לי שום עניין ללכת בתלם כמו כולם או להתנהג בהתאם למה ש"מתאים"
הבנות האלו נטעו בליבי את השינאה לנשים, למניפולטיביות, לרכלנות, לצרות העין ולחטטנות שבהן
הבנות האלה חזרו גם בצבא באוניברסיטה ובמקומות העבודה השונים.
עם השנים למדתי להתעלם מהן...
אבל מדי פעם צצות כמה נשים שמעלות בי בחילה וזכרונות של ילדות
ולצערי ביצתינו מלאה בהן...
כשאני הולכת למסיבות של הקהילה, זה כי בא לי לעשות את הכיף האחר שלי, האפל, זה שלא נחשף בפניי כל האנשים
אני מוקפת בחבורה של אנשים מהיפים החכמים והמדהימים ביותר בכלוב וכולנו מתנהלים באהבה בחופש ובחברות אמיתית
אני יכולה להבין שזה יכול להוציא עיניים לכמה נשים פתטיות שחוץ מפרובוקציות אין להן מה להציע
שאף אחד באמת לא מתעניין בהם חוץ מלהשתמש בהן לסקס או לסשן ואז לזרוק אותן מחוסר עניין
מה שאני לא מבינה זה מאיפה הצורך הזה להמציא שקרים וסיפורים, לרכל על אנשים ולהיות עסוקות כל הזמן בלפזר רעל, ללכת ולדווח לכל מיני מאסטרים בשקל וחצי מי היה עם מי ומתי...איך זה משרת את החיים העלובים שלכן?
אז מה שחשוב לי לומר זה שאני גאה להיות שרמוטה וילדה רעה ולהיות מוקפת באנשים הכי מדהימים פסיכים ושרמוטים שיש....
ושכל הקנאיות לא ימותו אבל בהחלט ילכו לאן שהוא לחפש להן חיים!!!

לפני 14 שנים. 26 באוקטובר 2009 בשעה 10:47

הדירה הוזמנה
ההופעה של מיוז בפתח
הפטיש מוכן
התחפושות למסיבת HALLOWEEN בקיט קט נבחרו
הנעליים נקנו
הצעצועים הרבים נארזו
הלב דופק
הדמיון מתפרע
המייל נשלח לחנות הקעקועים
החבר היקר סידר לנו כימיקלים מקומיים
יהיה ענק
יהיה חלומי
יהיה גדול מהחיים
ולא יכולתי לבקש יותר מאשר לחוות את זה עם שני הגברים שאני הכי אוהבת בעולם הזה.....
I AM ONE LUCKY BITCH

לפני 14 שנים. 20 באוקטובר 2009 בשעה 13:49

למי שעוד לא ראה
למי שעוד לא חוה
למי שעוד לא העריך מספיק את האיש
למי שעוד לא צרח בקולי קולות
למי שעוד לא שר עם הקהל את LOVE OF MY LIFE
למי שעוד לא צעק לו להתפשט
ולכל מי שעוד לא פרגן לאיש הכי הכי הכי הכי מוכשר בקהילה שלנו...אוליב!!!
יום שבת בערב - שנה למופע המחווה של קווין והפעם באים מחופשים בפטיש - האיפור עליי!

יאללה בואו...

לפני 14 שנים. 12 באוקטובר 2009 בשעה 17:58

ישנם שלושה סוגי מפגשים עם אנשים בחיים:
הראשון הוא המפגש הקליפתי- הכולל את אותם אנשים שאנו פוגשים ברחוב, בעבודה, בתור לבנק, באוטובוס, הם חולפים בחיינו לדקות או אולי לשעות נוגעים בקליפה הראשונית, החיצונית והכי פחות אמיתית שלנו.
השני הוא המפגש הפנימי - והוא כולל את אותם אנשים שאנו טורחים להכניס פנימה להצצה למי אנחנו באמת, שמכירים אותנו. הם חברים , משפחה, מאהבים ועמיתים לעבודה. הם מחזיקים בידם חלקים מהפאזל המרכיב אותנו ואנו את שלהם אך אין בידם ולא תהיה התמונה השלמה, הכוללת את כל הפינות האפלות, המודחקות והפרטיות כל כך.
המפגש השלישי והכה נדיר הוא המפגש האנרגטי - והוא כולל את האנשים שנצרבו בנשמתנו, שלעד חלק מהם ישכון בתוכנו, הם אנשים ששינו את מהלך חיינו ואנו את שלהם, גם אם שינוי זעיר, אנשים שתמיד יש תחושה של דה ז'ה-וו כשפוגשים אותם לראשונה. המפגש הזה כל כך נדיר שיש אנשים שמעולם לא חווים אותו.
התמזל מזלי וחוויתי אותו מספר מצומצם אך ראוי של פעמים בחיי.
החוויה האחרונה הייתה בסוף השבוע האחרון בו פגשתי אדם מיוחד במינו שמהפעם הראשונה שראיתי אותו ידעתי בתוכי שאני מכירה אותו באופן לא סביר מעמוק בפנים....כאילו מנסה לומר מגלגול אחר למרות שאני לא בטוחה שאני מאמינה בגלגולי נשמות. חיבור נדיר ואינטנסיבי שמגיע בערב הראשון עמוק לתוך נבכי הנשמה הסודיים ביותר אחד של השניה.
השיר הזה מוקדש לו....

There was a boy
A very strange enchanted boy
They say he wandered very far, very far
Over land and sea
A little shy
And sad of eye
But very wise
Was he

And then one day
A magic day he passed my way
And while we spoke of many things, fools and kings
This he said to me
"The greatest thing
You'll ever learn
Is just to love
And be loved
In return"

http://www.youtube.com/watch?v=u0_hX7UCHJQ

לפני 14 שנים. 26 בספטמבר 2009 בשעה 23:55

בא לי להקיא מכל פסטיבל הסליחות הקיומי סביבי בימים האחרונים
לאן שלא פונים נתקלים באנשים ששולחים סליחה כללית ליקום ולכל מי ש XXX ולכל מי ש YYY
לי אין ממי לבקש סליחה לא בגלל שלא עשיתי טעויות או פגעתי
אלא מפני שאני מקפידה להבין אותן ולבקש עליהן סליחה מהאדם הספיציפי ולא בשורת סטטוס בפייסבוק
החשבון נפש האמיתי שיש לי הוא מולי
הוא מול המסעות שהגדרתי לעצמי ועד כמה התקדמתי בהם
על כמות האור בחיי מול החושך
על הבחירות הטובות והרעות שעשיתי במהלך השנה
על הקשיים שלי ועל ההתמודדויות שלי איתם
ואני חייבת לומר שאני במקום מאוד טוב עם עצמי, אני אמיתית עם הרגשות שלי קלים וקשים כאחד
אני משתדלת לא לשקוע לשנאה וקנאה ולדעת לפרק את זה ולגדול מזה
אני חיה את חיי באמת ובאהבה גדולה עם אחד האנשים הכי מדהימים שיכלו לקרות לי
ואני במסלול נסיקה וגדילה כל הזמן
גם אם אלוהים יחליט לקחת אותי השנה - אין לי חשבונות פתוחים עם עצמי.....לי כבר סלחתי!

לפני 14 שנים. 19 באוגוסט 2009 בשעה 12:54

איך אני אוהבת לקום יום אחרי ולהביט על הגיהנום שפעם היה הסלון שלי...
עומדת ערומה ומביטה בחיוך על הבלאגן
עושה בראש ספירת מלאי קינקית:
0
יכולת לנשום במסיכה החדשה שקניתי לך עדיין הצלחת לשרוד את זה
2/3
בקבוק וודקה - סוג של מרשים
1
גלגל כאב מונח על הספה שבע מטיולים על העור שלך
גאג ספוג ברוק זרוק על השטיח
סדין מרוח בצבעי הגוף שצבעתי אותך
זין מותש ומשופשף
2
כפפות שחורות מבריקות שנראות נהדר וגם מרגישות נהדר לזמן מוגבל אחר כך זה סוג של אי נעימות לשני הצדדים
שוטים למרות שרק באחד אני אוהבת להשתמש רק שמישהו שבר לי אותו
בדלי סיגריות לא ממש חוקיות אבל מאוד מאוד משעשעות
ברכיים משופשפות מרכיבה מאומצת
4
רצועות של טייפ שעיוורו וקשרו אותך
6
חורים שהאבזמים של המחוך החדש שלי עשו בעור שלך
8
רד בול
והכי חשוב......
XX אורגזמות...פיזיות רגשיות מנטליות - אי אפשר לתת לזה מספר!
היה שווה!!!

לפני 14 שנים. 16 באוגוסט 2009 בשעה 9:25

אתמול פשוט לא היה לי כוח לכתוב את כל זה - חזרתי בשתיים בלילה...
תשמעו יקיריי למי שלא היה - קווין בשוני מול 850 איש -
הייתה הופעה מ ד ה י מ ה !!!!
כל כך טובים שלא ברור איך הם לא עושים סיבוב הופעות בעולם...
כמה אנרגיה! כמה קהל! כולם על הרגליים -
ולרגלייך - האחד והיחיד.....

לפני 14 שנים. 11 באוגוסט 2009 בשעה 22:52

החלטתי שעבר מספיק זמן מאז שאני כאן כדי לשנות את הפרופיל
לעדכן את מי שאני ומה שיש לי לומר
אני מביטה אחורה על כל הדרך ועל כל החוויות
ולא מצטערת על דבר גם לא על הטפשיות והמיותרות שבהן
כל דבר הביא את הדבר הבא
ללא השולט לא היה מתגלה הנשלט
ללא הכאב לא היה מורגש העונג
ללא ההתרסקות לא היתה מגיעה הפריחה
ללא המחנק לא היה תענוג בחופש
ללא הסליחה לא היתה מתקיימת האהבה
ללא החמלה לא היה כלי לבכי
ללא הדמעות לא היו נפתחים השערים אל הנפש
ללא המלחמה לא היתה משמעות לנצחון
ללא הטיפשות לא היתה חשיבות לחכמה
ללא החשוכה אי אפשר היה להבחין באורה של המוארת