צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

world in my eyes

כמו עליסה בארץ הפלאות אני לומדת את העולם החדש שנפתח בפניי......אני מנסה להבין את החוקים והקודים, מנסה לבדוק את גבולותיי, מרגישה צורך להעביר למילים את הרגשות, התחושות והחוויות שעוברות עליי במהלך המסע.....
מזמינה אתכם לראות את העולם דרך עיניי
לפני 17 שנים. 8 באפריל 2007 בשעה 18:17

פתחת לי את השער לעולם חדש
פתחת לי את הדמיון
פתחת לי את הראש לרעיונות חדשים
פתחת לי את התאבון להתנסויות חדשות
פתחת לי את העיניים בהרבה מובנים
פתחת לי פרק חדש בחיים - עוד בטרם סגרתי את הקודם
פתחת לי את המקום הכי אמיתי שהייתי בו עד היום
פתחת לי את תיבת השדים ולא ברחת ממה שראית בתוכה
פתחת לי את הדרך לראות את הטוב שבי
פתחת את הקינקיות שבי
פתחת את הסקסיות שבי
פתחת את המיניות שלי כמו שאיש לא עשה לפניך
פתחת את המעיל ועטפת אותי אליך

אז אולי תסביר לי בבקשה....איך לעזאזל מול כל הפתיחות הזו אתה נשאר כל כך סגור?!

כמהה לאהבתך - אסביר לך כמו שאני יודעת או מבינה גם אם לא תמיד מסכימה
הם כשולטים חושבים שזו הדרך....שהמסתורין הוא נדבך נוסף בשליטה..
שלמקום שהם לוקחים אותנו זה מקומנו אבל המקום שלהם הוא אחר..
ולא תמיד במובן השלילי או החיובי
פשוט כל אחד ומקומו הוא.
לפני 17 שנים
Whip​(שולט) - לא כל המדובבים, התומכים, האמפתים
גם חושפים את עצמם, זה ממש לא מחייב.
אני דוגמא לאחד כזה.

למה? כי אין קשר בין הקשבה ואמפתיה, לשיתוף.
אני, לדוגמא, מקשיב (ועוזר ותומך) בדברים שאותם לא הייתי מוכן לחשוף אם הייתי מרגיש אותם, אבל זה לא מוריד כהוא זה מהאמפתיה שלי, ואני לא מסתכל מלמעלה כעל מי שמספר לי אותם.

ולא, זה ממש לא תחת איצטלה של כוח, מסתורין או קשקוש שכזה....אלא פשוט כי אני יותר סגור, פחות חולק דברים ומשתף.
לפני 17 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י