שנה עברה, ככה טענת הא...
שנה שאולי קצת יותר מדי זמן אני טוענת.
אז בוא נסגור את מעגל השנה ואסכם אותה כמעניינת אבל מתישה.
עייפתי מלהתעצבן,
עייפתי מלצפות כשמראש ידעתי שאסור לי.
יש לך את היכולות המדהימים להמם אותי ולא תמיד לטובה יקירי
ולי יש את היכולת להתעצבן עליך ברמות שלא אוהבת ולא מעוניינת להכיר
אולי זה עושה לך את זה אבל מה שבטוח לי לא.
שמחה שהיה לי העונג להכיר אותך, מיוחד תמיד היית ותישאר עבורי ולכן שומרת לך איפושהו מקום בליבי.
תקופה עם עליות ומורדות, בלבולים והבנות, רכבת הרים ללא הפסקה שתמיד ממשיכה הלאה בדרכה לא עוצרת לשנייה:)
סוג הקשר בניינו תמיד מעלה בי חיוך ותהייה...
כמו 2 צידי מגנט אנחנו מתהפכים ללאו הרף נצמדים בעצמה שכמותה לא מתוארת ויחד עם זאת דוחים אחד את השני בעוצמה לא מובנת.
אני ..אני.
אין לך מה להתרגז או להפגע...
כל שעושה אף פעם לא מכוונה תחילה רק בגלל אהבה גדולה, אז נסה לקבל בהבנה והפנמה שהכל לטובה.
וכמו תמיד...
תמיד אוהב אותך מפלצת קטנה ומתוקה שלי:)
מבקשת לא להגיב על הבלוג תודה!
לפני 16 שנים. 7 במאי 2008 בשעה 12:08