סף הסקרנות שלי כנראה התפוצץ שלשום.
אתה מתקשר ומזמין אותי אליכם בדיוק בשניה שרגלי דרכה לה מחוץ לעבודה.
אני עונה שתוך 7 קטנה .. אני אצלך.
בספונטניות.
מתוך הכרות קטנה במועדון אני מחליטה לבוא עם תשוקה קטנה.
סף הסקרנות שלי כנראה ובאמת התפוצץ.
כי אנשים מדהימים... עם ראש קינקי , BDSM, וסוטה כשלכם - אין !!!!
אני מוקסמת מהידיעה שזה אתה והיא שלך.
שניים, היא והוא ואף מילה.
מקדישה לכם .. בהצדעה !!!!!!
צל של שניים.
שיר מאת פבלו רוזנברג.
והנה שוב את פוחדת, מה עכשיו
והנה שוב את רועדת, כמו שאז רעדת
והנה שוב דולקים נרות ליד המיטה
ואת שואלת זה אתה?
והנה שוב אני שוכב חצי עיוור
רואה אותך כמעט צללית בגלל הנר
כי את הדלקת את הנרות עד שיבוא האור
ואת שואלת האם אתה עוד פה?
אני עוד פה וגם את נמצאת
אותן כפות ידיים אוחזות
זה צל של שניים, צל של שניים
כן זה בזו.
והנה שוב את פוחדת, מה עכשיו
והנה שוב את רועדת, מה חשבת
זה צל של שניים, צל של שניים
כדי לא להיות לבד
והנה שוב את מתנועעת כמו נהר
והנה שוב את כורעת ואני מעל
והנה שוב דולקים נרות ליד המיטה
ואת שואלת זה אתה?
והנה שוב קורים המון דברים
והנה שוב בגוף חורים לא מתמלאים
והנה שוב, דקה אחת של טוב
ואת שואלת האם אתה עוד פה?
**************************************
לפני 16 שנים. 9 בינואר 2008 בשעה 18:40