זה התחיל כבר בחדר המדרגות, מול הדלת, כמו בפעמים הקודמות.
אני יודע שכל פעם מזה היא קצת חוששת.
מחכה כבר משעות הבוקר להודעת ה- SMS הקבועה שלנו, בה היא מתבשרת מתי עליה להגיע ומהי המטלה הקטנה שלה, בדרך להתקבל אצלי בערב בדירה לסשיין.
הערב, היא חששה קצת יותר, היא כבר ידעה משעות הצהריים מהי המטלה שלה, זה לא נתן לה שקט, אך היא כבר החלה לחוש בתוכה את הבעירה לאורגזמה המיוחלת. המתח ופעימות הלב שרדפו אחת אחרי השניה, הנה היא מול הדלת.
השניות נראו כאילו הן שעות, אך הכל מהר מהר, לפני שייכבה האור שוב בחדר המדרגות, שכן יציץ מבעד לחור בדלת, דלת תיפתח, מישהו יעלה במדרגות, עליה היה להספיק, עליה לעמוד במשימה הקטנטונת.
כלבה שלי, לרגע כמעט ויתרתי לה, היתה צריכה להתפשט, להסיר את כל בגדיה, ורק אז לנקוש בדלת ולבקש להיכנס לדירה.עירומה כביום היוולדה עם ערימת בגדים בידיה.
כשהיא נכנסה, רעד בגופה, קצת זיעה מתוקה, והכל מפחד שמא מישהו יראה אותה.
היא עמדה במשימה.
חיכיתי לה מהצד השני של הדלת, עם חלוק ועטפתי אותה, כמעט שזה עשה לי חשק לנשק את כל גופה, אך ריסנתי את עצמי.
כרגיל, ניהלנו שיחה, צפינו בסרט ובילינו ערב שיגרתי. אני אוהב את הכלבה שלי.
הגיע הרגע, להעניק לה את הפרס על עמידה במשימה היומית שלה. אך לא לפני שאייסר אותה קצת בעינוגים קטנים..
דרשתי ממנה לרדת מהספה לרצפה, עדיין עטופה בחלוק הלבן, ביקשתי ממנה להזיז לצדדים את החלוק ולקרב את איבר מינה לרצפה הקרה, לפשק רגליה, ולקרב ראשה אל בין רגליי, מייד הזיקפה הגיעה. היא החלה להתלונן על הקור התוקף אותה בין רגליה, אך זה רק הגביר את הזיקפה שלי.
והיא כבר ידעה...שכשהתלונות מגיעות...אצבעותיי נכנסות לתוך פיה..להשתיק קצת, את הכלבה שלי.
לכלבה שלי, שיער חום ארוך מאוד, אני אוהב לגלגל אותו בידיי ולהחזיק כך בראשה, לא בכח מדיי, לא בעדינות מדיי.
ביקשתי ממנה, שוב, להתכופף ככל יכולתה, ולזקור את אחוריה המחרמנים כל כך אל מול עיניי, גבוה גבוה, היה לי חשק..לקחתי ג'ל קריר ונעים ולשתי אותו בין אצבעותיי, ובאיטיות ובעדינות סביב סביב ליטפתי את פי הטבעת שלה, שהלך והתגמש והתגמש....זה גירה אותה.
בסופו של דבר, החדרתי אצבע ארוכה לתוכה...זה עשה טוב לשנינו.
היא ביקשה שאתפשט , שאאסוף אותה אליי ונחוש את הגוף, אחד של השניה, קרוב.
הרחקתי אותה לרגע, ביקשתי ממנה להתיישב מולי, על השולחן הסלוני, לפשק רגליה ולהחדיר אצבעותיה לאיבר המין שלה, ולהביט בעיניי באותו הזמן.
היא אמרה, שקר לה, ואני רחוק, שהיא נבוכה, והאור חזק מדיי, הכלבה שלי ביקשה משמעת.
העמדתי אותה, רגל אחת על הרצפה, רגל אחת על השולחן, כך שהפות שלה נפער אל מול עיניי, נוטף כולו מתשוקה...
הלכתי למטבח, ביקשתי ממנה להמתין לי כך עד שאחזור.
כשחזרתי, רגליה רעדו מהתנוחה...
הגיע הפרס לכלבה שאותה אני אוהב.
התכופפתי לרגלייה, כשהיא עומדת מעליי, גם לה מגיעה קצת תחושה של שליטה, היא החזיקה בראשי ובשערי, ובלעתי את הפות שלה בתוך פי, החדרתי אצבעותיי, מלפניה ומאחוריה, הרטיבה את כל כולי, וגמרה.
כלבה יפה שלי.
דרושה כלבה לאימוץ.
נכון עכשיו אין כזאת באמת...רוצה להיות הכלבה שלי ?
לפני 17 שנים. 20 במרץ 2007 בשעה 20:51