אני יכול לסכם את השבוע האחרון מאז שנפגשתי בפעם האחרונה עם הכלבה שלי,
שהמירוץ האינטנסיבי ההזוי והלא שפוי אם כי מהנה של השבוע...הצליח לייבש אצלי כל טיפה של חשק ודימיון...אבל יום חמישי..היא בדרך מגיעה...קצת עייפה...אך עם רעב...לסופשבוע חדש.
הערב, הכנתי לה דברים שהיא אוהבת לאכול, היא צריכה להיכנס בכל רגע...הערב היא לא יודעת עדיין, היא אוכלת בפינה שלה. ...הכל מונח לה שם , ערוך יפה, עם נר ליד, על הרצפה. כשתסיים ...שתגיע בזחילה אליי לספה...לרגעים של חיבה, חום, ופינוק.
הערב.....ממ...רגע...טרם סיפרתי...רציתי בפעם הקודמת לומר...שתחושת הבעלות והאישור לבעלות שלי על הכלבה שלי....בכל מקום בכל זמן...מקבלים אישור מחדש....
כשאני נוטל ממנה את האישור לבעלותי עליה....כשאני מפגין לה ומחזק בפניה את הבעלות שלי עליה..זה רק באקט של חדירה....זה פשוט גורם לי לאורגזמה....(אם חשבתם על זיון טעיתם)
זה לא משנה היכן,
בעמידה מפושקת מול הכיור במטבח, כשהיא שוטפת את הכלים, כשהיא אחרי מקלחת חמה..מתלבשת בחדר השינה, חצי רטובה חצי חמה, או באמצע שיחה על הנושאים הכי חשובים בעולם..באמצע הסלון....אני נוטל את הבעלות....מלטף את אחוריה ומחדיר לה אצבע ארוכה...אני מסוגל כל פעם מחדש לגמור רק מעצם ההתמסרות הטוטאלית שלה אליי...פותח כפתור אחד בגינס ההדוק עליה..מכניס ידי מבעד לתחתוניה מלטף את העכוז השווה הזה, צובט אותו ואז במבט לתוך עיניה כשהיא נכנעת כלפיי, אני מחדיר את האצבע הארוכה שלי לתוכה....זה עושה לשנינו טוב.
החדירה השניה היא כשהיא פשוט בולעת לי אותו בתשוקה כמעט היסטרית...אני אוהב כשהיא אומרת לי כמה היא חולה על הזין שלי.
זאת הבעילה שלי...לבעול אותה כשאני מחליט שאני צריך חיזוק, הפגנה, התראה של שליטה.
הכח העוצמה הגבריות המתפרצת באותה רגע...מגרה אותה.
הרבה פעמים באמצע טיול ברחוב, מחובקים...כשידי נעוצה בתוך הכיס שלה, בג'ינס שלה, על הישבן שלה, אני אוהב להחליק את היד בין הג'ינס שלה לתחתונים שלה ורק לרמוז , לאותת, על כך שהיא שלי...בדרך שלי...ממש לא חודר...רק מלטף ומזכיר שאם רק ארצה...אני יכול...והיא שלי לגמריי...הכלבה שלי מבינה רמזים...לעיתים עד כדי...שהיא יורדת על ברכיה, מסתובבת..ומבקשת תזכורת ...שאבעל אותה לרגע....אם שכחתי לומר..אז זה עדין...מלטף ונעים...האצבע מחליקה לתוכה...בצורה הכי טבעית שרק אפשר....
לעניינו, היא סיימה לאכול את הארוחה שלי...והיא באה להציק לי באמצע הכתיבה...נוהמת..רוטנת...כמו כלבה אמיתית ומייללת...שהפעם אקרצף אותה ואקלח אותה בעצמי...שאטיז עליה מיים מלטפים באמצעות השפורפרת בחדר האמבטיה, על כל גופה...
ושאאסוף אותה ישר למיטה הלילה...כי היא מותשת...ומחר ..מחר זה יום חדש...יום שישי של משימות...נתחיל ביחד את הבוקר בספורט משותף...
אני לא הולך לוותר לה מחר בבוקר...
היא הולכת להזיע
אחרי הכל - היא הכלבה שלי.
שוב אזכיר, שאין לי כלבה ואף פעם לא היתה לי, והכל פרי דמיוני הקודח......
רוצה להיות הכלבה שלי ?
לפני 17 שנים. 22 במרץ 2007 בשעה 18:40
