בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

ערפילים

ההוויה העצמית שלי
מלווה ברחשים בלתי פוסקים של כאב , תקווה עמומה , רצונות נשכחים.
לפני 17 שנים. 27 במרץ 2007 בשעה 11:14

אני כחומר
מתערבב עם השחור והלבן המקודדים את היקום
אני יש אך לא מאין
תוצאה של הזדווגות או מקריות
בנקודת ההתחלה
עומד הציני
הנקודה ,ההתחלה
השאיפה לאינסוף
האם אתה מאמין בחיי נצח?
ביישויות אלוהיות
באחד הגדול?
האם תוכל בבוא העת
לדקלם חטאיך?
האם תוכל להוכיח
שיש בך תועלת אחרי הכל?
האם השקט הנורא הזה
קיעקע בליבך צלקת?
האם תוכל להתנתק
מהבדידות שבך מוטבעת?
האם תוכל להתעלם
משחיקת החומר?
האם תוכל עוד להלך
גאה על אותה האדמה?

אני כחומר
אני כחיה שורדת
אני כדור ללא קנה או מטרה
אני האנושות
ליצן עצוב בקצה החדר
אני כחומר
אני כחלק מעורפל במשוואה


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י