לפני 17 שנים. 27 במרץ 2007 בשעה 13:02
תאוות בשרים
אבדה היא
ומילים
הן חסרות משקל
האוויר לבש שריון קשקשים
ועם כל נשימה כאבתי נורא.
לקראת הסוף
המבטים נראים מוזרים יותר
ישנה רוח זרה מהלכת
מתנתקת מן המין הנבחר.
ערפילים
ההוויה העצמית שלימלווה ברחשים בלתי פוסקים של כאב , תקווה עמומה , רצונות נשכחים.
