היא היתה בבגד ים מנומר והוא היה רוסי.
אין לטעות ברוסים, אפשר לאבחן אותם גנטית ממרחק 2 קילומטרים. צהבהבות השיער, רוחב הכתפיים, הטרנינג עם הסנדלים והגרביים, משקפי השמש של ארנולד שוורצנגר ב The Terminator (הראשון, משנות ה-80), הסבתא המשתרכת מאחור בחלוק הפרחוני.
מכירים את זה שנורא רוצים להזדיין, אבל כולם מסתכלים ומה יהיה? בד"כ רוב האנשים מחפשים את שובר הגלים הכי קרוב להתחבא מאחוריו. אלה בחרו בילד עם מזרן ים מתנפח של דורה. אין ספק ששכל זה הצד החזק שלהם.
אז בהיתי בו מפמפם אותה בחיבוק, שאני בספק אם הם היו מתחבקים אם הם היו בבית. בטח הוא היה מעמיד אותה על 4 כמו כל הרוסים, כשהוא ממלמל מאחוריה "סוקה, בלאט, חוי" כל 20 שניות בדיוק.
סרגיי אומר שלא כל הרוסים מזיינים ככה. שרק אותי רוסים מזיינים ככה. אין לי ברירה אלא להאמין לו.
זה נמשך כעשר דקות של ניסיונות הסוואה מאחורי הילד עם המזרון, כשכל החוף בוהה בהם, מי בשקיקה, מי בזעזוע, מי בליווי הוראות צפייה מגבוה (המציל במגפון: "הילד עם המזרון שמה, זוז ימינה. ימינה אמרתי. עוד קצת. עוד קצת. זהו, עכשיו תישאר ככה. אמא, תשימי לב שהוא יישאר ככה") מי בטמטום חושים (טוב, זו הייתי אני. היו 700 מעלות צלזיוס. בצל).
הכי הגניב אותי איך הם יצאו מהמים, היא מסדרת את החלק התחתון של בגד הים והוא בודק אם יש כתמי שפיך על המכנסיים גם בעומק 1.70 מ', כאילו כלום. עוטים על פרצופם הבעה תמימה והולכים לאכול אבטיח עם סבתא.
בכל אופן, אמש חזרתי מדייט כושל נוסף עם מישהו שידידי ההומוסקסואל ע', ניסה להכיר לי. בנות שימו לב, לא משנה כמה נואשת את, כמה שמנה את, כמה מתוסכלת מינית את, עדיף לאין שיעור להביא ביד על פורנו חינמי (10 שניות כל סרטון. הנה משהו ששווה להתעצבן עליו) עם המברשת של השירותים, או לחילופין לתקוע מחטים קטנות ברשתית, או לעשות בייביסיטר על הילד המעצבן של השכנה, לפוצץ חצ'קונים, למרוט גבות, להקשיב לשכנים הגרוזינים ממול מזדיינים ב-2 בלילה, להקיא ולחטט באף, מאשר להיכנע לייאוש ולשומן ולפגוש גבר שהומו מנסה להכיר לכן. אני מקווה שכתבתן את זה ושתשננו את זה כל לילה לפני השינה.
הבחור היה לבנבן כחביצת וניל, חמוש במשקפי קריאה אה-לה-דב אלבוים והוא לבש ווסט סרוג. כן, כתבתי ווסט סרוג. אני חושבת שאין צורך להוסיף.
מאחר שאני מורגלת בכמעט-דייטים, בהם קובעים להיפגש בקרן רחוב, הבחור מעיף מבט מתוך האוטו ולאחר 20 שניות מותיר אחריו סימני חריקת בלמים על האספלט החם וענני עשן מהאגזוז המעולף, מחליף מספר טלפון ועובר דירה לעיר אחרת, לבי אינו נותן לי לחפף בתורי דייטים בלתי ראויים כדוגמת הברנש הלז. לכן נאלצתי לשבת איתו לכוס קפה, להקשיב לסיפוריו המרגשים על ניקוד התנ"ך לפעוטות, ולדמיין בעיני רוחי איך אני נוסעת מפה ישר לבית של ע' ומוכיחה לו שוב כמה הומו הוא ע"י בטישת אחוריו באמצעות עקב 20 ס"מ עמוק בחלחולת.
לפני 17 שנים. 6 באוגוסט 2007 בשעה 9:24