חצ'קונים בתחת זה הפיל השמן והגדול בחדר, שכולם יודעים שהוא שם אבל אף אחד לא מוכן להודות בקיומו, ולכן כולם מתעלמים מנוכחותו הברורה והבלתי משתמעת לשתי פנים.
כמעט לכולם יש אותם. לרוסים פחות, כי למי שנולד בערבות סיביר הקרה כקרח יש עור פורצלן, שעושה חשק לחרב אותו קצת, שיהיה פחות מושלם. נמסר לי על ידי חברתי ר', שגם לתימנים אין חצ'קונים על התחת. מכיוון שטרם דגמתי תימני אין לי מידע ממקור ראשון. אבל אני מניחה שמדובר בתוצאה ישירה של אכילת חילבה, שכידוע, הורגת חיידקים עוד בטרם היווצרותם.
כן, אני יודעת שסיביר כבר לא קרה כקרח עקב ההתחממות הגלובלית ושמוצאים שם לאחרונה מלא שלדים של דינוזאורים, או של אסירים שניסו לברוח ממחנות הכפייה ועצמותיהם נמכרות כעצמות דינוזאור. למי אכפת? אם הם נכחדו לפני מליוני שנים כנראה שהיתה סיבה מצוינת לזה.
פעם ראיתי איזה סרט כחול כושל ולשחקנית הראשית היה לא סתם חצ'קון על התחת. זה היה פרונקל. מורסה ענקית. הר געש קטן ומוגלתי ממש במרכז הלחי השמאלית של עכוזה הדשן.
זה ממש לא מנע משלושה בחורים חסונים ונמרצים לדחוס את איבריהם השמנמנים למיטב חוריה. גם הם התעלמו מהפיל.
אני זוכרת שאני, שלא מסוגלת בימים כתיקונם להתבונן בבחורה מבלי לחוש גל בחילה קט במעלה הוושט, הייתי מרותקת יותר מהכל לפרונקל הזה על התחת של השחקנית הראשית. מיותר לציין שזה הרג לי את האורגזמה.
הו, וול, זו לא תהיה הפעם הראשונה שלא אגמור הערב.
לפני 17 שנים. 10 בנובמבר 2007 בשעה 22:01