איזו נטאשה אחת, עובדת שלי, באה לי בחצאיות קצרות, מסתובבת לי מול הפרצוף כל היום כמו איזה דבורה, מתכופפת חושפת לי טפחיים. זה די ברור שהיא חולה על התחת המהמם שלי.
אז הצעתי לקחת אותה הביתה אלק. בדרך נעצור לאיזה דרינק, נשחק אותה נדיב, נשלם עליה ת'מיץ תפוזים או מה שזה לא יהיה שהשרמוטות שותות. אני חושב בהחלט שאחרי זה יגיע לי לקבל איזה מציצה טובה. אלה יודעות למצוץ אחושקשוקה.
אז הלכנו אלק לטייל במרינה. בטח שמה ההיא בחיים שלה לא ראתה יאכטה. נקשיב קצת לשטויות שהיא פולטת בקצב עם המבטא המעצבן הזה. נעשה את עצמי מתעניין וקשוב. אני משורר אני. אני ילד רגיש בגוף של גבר אני.
ההיא מצייצת שקר לה ואני יודע שזה הסימן לחבק אותה מאחורה, להיצמד לה לתחת שתרגיש ת'זקיפות קומה ולחמם לה ת'מנועים. אז אני הולך בתלם, כמו שמצופה ממני. ההיא משחקת לי אותה לא מתרגשת, אבל אני מציץ עליה מלמעלה, כי היא כזאתי גמדה, ואני רואה דרך הבד הדק של הגופייה שלה שהפטמות שלה זקורות כמו שני מגדלי אייפל קטנים. שתעבוד על מישהו אחר. אני הייתי מסביב לבלוק כבר איזה פעם או פעמיים. אני יודע מה זה פטמות זקורות אני.
אז אני שולח את היד למטה, מרים לה ת'חצאית ומלטף לה את הכוס דרך התחתונים. וואלק, נראה לי שיש לה שערות שמה. אני חייב לבדוק. אני שולח ת'יד פנימה ונתקל בבוש רציני. זה מפתיע אותי. חשבתי שכל השרמוטות מגלחות. נו, נעשה מאמץ. הכוס שלה לח וחמים והוא מרטיב לי את האצבעות. טוב, היא יכולה לחלום שארד לה גם ככה. אבל ביד אני מוכן להביא לה. למה לא? שתהנה.
אז אני מושיב אותה על איזה ספסל מרוחק ושולף ת'זין ושם ת'יד שלה עליו. הסתומה לא מבינה שצריך רוק, תולשת לי ת'עור מהזין. אני אומר לה בשקט: מתוקה, אל תשחקי לי אותה שבחיים לא הבאת לגבר ביד. את יודעת שצריך רוק, אז קדימה. היא יורקת על כף היד ומתחילה להביא לי ת'שפשוף של החיים. נעים לאללה, אם אני עוצם עיניים זה מרגיש כמעט כמו מציצה. אחרי איזה 3 דקות אני מושיב אותה עליי ונכנס לה לתוך הכוס עם הזין המקונדם. חם פה ולח פה ורואים את הים.
אבא שלי היה מה זה גאה אם הוא היה רואה אותי עכשיו. ככה חינך ת'בן שלו, לתת בראש. כמו שצריך. עוד אחת נוספה לרשימה. ועוד אחת כוסית, לא סתם איזה עקומה או מכוערת או שעירה או שחורה. בלונדינית אמיתית. קלאסה. וגם צעירה, נראה לי שהיא אמרה שהיא בת 18 או משהו כזה. לא ממש הקשבתי.
שפכתי בפנים לתוך הקונדום וכבר באותה שניה הייתי מת שתרד ממני. היא הסריחה קצת, אבל לא אמרתי לה כלום, כי בכל זאת היא אחרי יום עבודה ולא ציפיתי שתריח משושנים. רק שתרד ממני כבר. מה, היא לא קלטה שגמרתי? בסוף היא הבינה והחליקה ממני. קשרתי ת'קונדום וזרקתי כמה מיליוני אלירן פיטוסי קטנים לדגים.
זרקתי לה שטר של 100 שקל ואמרתי שנזכרתי שאני חייב להיות באיזה מקום, ושתיקח מונית הביתה, כי לא התחשק לי לסבול ת'פרצוף שלה כל הדרך הביתה.
באוטו, הסתכלתי על עצמי במראה וחשבתי לעצמי, וואלה, לא פלא שהן מתות עליי, מתחננות ללקק לי ת'תחת. 'סתכלו עליי, בחייאת. אני מהמם. איזה יפה אני. עם הזרועות השריריות שלי והגוף המשולש. אין, אין עליי. גם אני הייתי מביא על עצמי סיבוב, נשבע לכם.
לפני 17 שנים. 15 בנובמבר 2007 בשעה 10:19