החיים זה זין.

זה ילמד אותי:
א. לא להיות נואשת (אהה, קיפ טלינג יורסלף דאט).
ב. תמיד, אבל תמיד, לבדוק את הזין במצלמה *לפני* הפגישה.
ג. להפסיק להיות שרמוטה (אהה, קיפ טלינג וגו').

לצוד זיון בצ'ט זה קשה יותר ממה שזה נשמע. בדומה לסקס עם קשישים, זה עלול לקחת שעות, וגם אז לא מובטח סיפוק, בטח שלא מלא. למרות מידע מוקדם זה, החרמנות תקפה, ואיתה קשה להתווכח ונו, באין ציפור שיר, גם משה מראשון עשוי להיות זרזיר.
משה מראשון, על פי התמונה גבר כלבבי, מקריח, מכריס ושעיר עד אימה, הסתבר כרוכב אופניים נלהב. כן, הוא רכב שעה וחצי על אופניו לצורך זיון. ועוד איתי. האומלל!
ב-9:30 בבוקר נשמעה דפיקה רפה על דלתי. בעודי פוקחת עין ביד אחת ושמה עליי שמיכה בשנייה, פתחתי אותה ושם ניצב לו משה, אופניו בידיו וכולו טייטס וחיוך. ו-2 ליטר זיעה.
מההתרגשות, חישבתי עצמי כמתעלפת. אבל לא, גורל אכזר ומר מנע ממני התחמקות בנוסח זה. נו, הוא כבר פה, חשבתי לעצמי. מפה לשם, הזין היה קטן, ובנוסף לאנס ארמסטרונג(*) התנחל לארוחת בוקר ממש קלה, הכוללת אומלט מ-4 ביצים, כיכר לחם ארז מהמם עם אגוזים, קופסה שלמה של חומוס, סלט קטן בצד וקפה+עוגיות. בשעה 14:00, לאחר מאמצים קשים ורמזים דקים ("אם אתה לא עף מפה אני מתקשרת למשטרה") הוא הואיל בטובו לאכוף את אשכיו ולרכוב על אופניו אל עבר השקיעה.
ועל זה נאמר "איף".
------------------------------------
(*) כל הזכויות על הכינוי שמורות לנמר חברבורות המאמם ומסוקס האשכים והגבר-גבר עם הזרנוגה הכי גדול בצ'כונה.