לפני 18 שנים. יום רביעי, 9 באפריל 2008 בשעה 7:13
היא השכיבה את הילדים לישון
הסתכלה בשעון
שעה וחצי להתכונן
לסדר את הבית, לשטוף כלים, ולהתקלח..כן היא תספיק היא חשבה לעצמה
הסתובבה בבית והדליקה נרות בסלון
יחד עם הקטורת זה טקס שהיא עושה כל ערב אפילו שהיא לבד
פשוט לא חשבה פעמים
סיימה לסדר וקפצה למקלחת
מכינה את עצמה במקרה ש.. תמיד עדיף להיות מוכנה
כמו שעון שוויצרי דפק על הדלת
והיא חייכה, אם יש דבר שמדליק אותה (בין השאר) זה דייקנות
לבושה בגופיה צמודה וחוטיני
היא פתחה לו את הדלת מחייכת מבוכה
ישר מחבק ומושך את שיערה מאחור כדי לנשק את המצח
"שלום יפה שלי" הוא מחייך לה
"איזה אווירה נחמדה הכנת לנו" הוא אומר לה אחרי שהם שוחחו וסיכמו את ימיהם
"אבל נראה לי קצת בזבוז הנרות האלה" הוא מחייך
"תפשקי רגליים ", הוא פוקד עליה שהיא יושבת גב זקוף על הספה
היא משפילה מבט וישר מצייתת (נגמרה השיחה בגובה עיניים היא חשבה לעצמה)
הוא מכסה את עיניה, היא מחייכת ונרגעת שמרגישה את ידו מלטף לה את הראש.
היא יושבת מחכה, לא בטוחה למה לצפות, כל פעם הוא מצליח להפתיע אותה
היא עוד לא סיימה את המחשבה והיא מרגישה את השעווה הרותחת על הירך בחלק הפנימי שלה.
עוצרת נשימה
היא לא תעז להוציא צליל כי זה יעלה לה ביוקר
שוב לא הספיקה לסיים את המחשבה והיא מרגישה את השעווה ברגל השני
", תתפשטי אם את לא רוצה שעווה על הבגדים היפים שלך"
ממושמעת היא מורידה את הגופיה והתכופפה להוריד את החוטיני
ושוב טפטף לה על הגב עד שהיא התקפלה קדימה על הברכיים.
"ככה אני אוהב אותך...נכון כלבה?"
"כן אדוני" היא לוחשת
"תרימי את הראש " מורה לה.
ותוך כדי שהיא עושה מטפטף לה שעווה על החזה
היא כבר מרגישה את הרטיבות שלה נוזלת לה על הרגליים
עוברות שניות של שקט..מצפה
היא שומעת את העיקבות שלו - מתרחק
היא מחכה
היא מתנשפת מתענגת
בוערת בפנים
מרחפת ..
הוא חוזר לכיוונה
הקרח נוחת על החזה שלה ושוב עוצר את נשימותיה
הפעם היא התחילה לגנוח
"כן אני יודע שאת אוהבת את שניהם
ואני יודע בדיוק איך תודי לי אחרי"
"תהני כלבה" הוא מרשה, ממשיך ושופך עוד שעווה ומלטף אותה עם קוביות קרח
"תהני אבל לא יותר מידי, את לא תגמרי לפניי!!!"
לא היום!"
