בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

המקום שלי

ככה אני וככה תקבל אותי
תיקונים לשגיאות יתקבלו בברכה

כותבת על חוויות, זכרונות, רצונות וחלומות וכל מה שביניהם
לפני 19 שנים. יום ראשון, 26 באוגוסט 2007 בשעה 8:50
"אמא אני אוהב אותך"
"את הכי טובה בעולם"
אפילו שאני יודעת שזה לא נכון
זה לא משנה
כי בעיניו אני כן וזה הכי שווה

אתמול שמתי הכל בצד
ושיחקתי עם הילדים שלי
שיחקנו בבריכה,
ראיתי שההורים מסתכלים וצוחקים עלי
אבל גם ראיתי כמה שלקחו את הרעיון שלי
אני קפצתי איתם
צללתי איתם
מי אמר שבגלל שאני ההורה אני לא יכולה לעשות כיף??

טוב, שמחדשים כוח הכל אפשרי
תודה לבנים שלי על אתמול
היה שווה כל רגע ואוהבת אותכם
וכמובן לעולם לא תקראו כאן אז אספר לכם שוב בבית
לפני 19 שנים. יום שבת, 25 באוגוסט 2007 בשעה 8:25
סוף סןף היה לי יום לעצמי (פגישות לא נחשבות). כבר חודש שהילדים לא נסעו לאבא שלהם. הם עדיין לא נסעו אבל הרגשתי את זה בנפש. ל tinydancer יש צורך לרקוד.

יצאנו לדנסבר בת''א, בסלמה, מוסיקת שנות ה-80 שעדיין הכי שווה לרקוד לצליליה.
לבושה "To the Nine" כמו שאומרים באנגלית. סקסית מבחוץ וגם מבפנים. אני תופסת פוזה זה המקום שבו אני פשוט מלכה!!!!

מי שמכיר אותי יודע שגובה.....טוב גובה אין לי אז אני חייבת לתפוס מקום גבוה.
מצאנו פינה עם מדרגות ואני עמדתי על המדרגה העליונה הממלכה היא שלי. מה לעשות? כאן אני מעבירה סוג של סשן לכל המתעניינים.

למזלי אני יודעת לרקוד אבל כמה זה מצחיק אותי שהם מנסים להשתמש בזה כ "pick-up"

לקח אולי חצי שעה לקורבן הראשון ליפול במלכודת:
עלי להסביר קודם שהמקום אחרון שאליו אלך להכיר מישהו זה בבר. כשאני יוצאת לרקוד אני שמה "ז" על כולם (סליחה על המילה הגסה 😃
המקום הזה שהריקוד לוקח אותי אליו אין בו צורך באלכוהול. אני כבר מספיק מסטולה

מתחילים
קורבן:"את רוקדת ממש יפה, אולי תרקדי איתי כדי שאצא טוב?"
אני (לעצמי): מותק אני רוקדת איפה שטוב לי!

ברור שאני אוהבת לתת להם תקווה ולשבור אותה
תורי להתעלל קצת
יש מבט בעיניי שכאילו רואה כל מי שצופה בי. אבל אני.....
אני לא רואה אף אחד ממטר (חוץ מזה הראש שלי בכלל חושב על משהו אחר)

קורבן: בת כמה את?
טוב אז לגלות לו מיד יהרוס את כל הכיף אז משתמשת בקלישאה
"בת כמה אני נראית?"
הילד המסכן שבטח גם חרמן זרק כל מיני מספרים ואני עונה עם העיניים
ככל שהמספר עולה העיניים שלו גדלות יותר
אחרי 5 דקות של ריקודים כשאני ממש, אבל ממש לא מתייחסת הוא קלע לגילי
איך עושה לי טוב לראות את חוסר האמונה שהוא גם קולט שאני פשוט ליגה אחרת
מסכן הילד (וכן היה ילד) הבין שאני "גדולה" עליו

זוג חברים עזבו. והמקום מסביבי התרחב. פתאום מופיע מולי עוד קורבן במדרגות ואחר מצדי.
חח אם הם רק היו יודעים?
המלכה כאן שרוקדת, היא שפחה בפנים. והם לעולם לא יהיו מספיק טובים.
בין האחרים הקורבן הראשון המשיך לנסות את מזלו.
קורבן: "את בת ה34 הכי חמודה שיצא לי לרקוד איתה"
"את בטח לא יוצאת עם צעירים ממך"
זה בדרך כלל הזמן שבו אני מחליטה להצליף עוד טיפה ולגלות לו שיש לי 2 ילדים אבל ריחמתי עליו.

בעולם הונילי הזה שאני על רחבת הריקודים (במקום הטבעי שלי) אני מלכה!
המבטים חודרים ואני נהנית. קורבן אחרי קורבן מנסה את מזלו.
פשוט חוויה!!
מחר אני אחזור למרגלותיו מעבירה לו את הכוח שצברתי.


תודה לרוה"מ על התיקונים
לפני 19 שנים. יום רביעי, 22 באוגוסט 2007 בשעה 9:26
למחוק המחשבות,
להניח את הראש
עכבות להשאיר מאחורי

לילות ללא שינה
חוסר מנוחה
חיוך שבא מבפנים
לפני 19 שנים. יום שלישי, 21 באוגוסט 2007 בשעה 7:55
תעיר אותי
תעיר את גופי ומוחי
לגעת במחשבה ולעצב אותה
להרגיש את עוצמתך

תיגע בי
תיגע בגופי ומוחי
לגעת בגוף ולהפעיל אותו
להרגיש את כוחותך

תכניע אותי
תכניע את גופי ומוחי
להיכנע למבט של אדון
להרגיש את שביעות רצונך

תשפיל אותי
תשפיל מבטי ומוחי
להשפיל כוחותיי
להרגיש את התמסרותיי
לפני 19 שנים. יום ראשון, 19 באוגוסט 2007 בשעה 10:42
כל הלילה היינו תחת כישוף
כל הלילה גילינו סודות של הגוף
תן לי יד,
תן לי מקום
תן לי יד,
תן לי מקום אצלך בעולם
תן לי יד,
תן לי מקום
תן לי יד
תן לי מקום.
השדים של הלילה יוצאים כבר לרקוד
הם נוגעים בי, נוגעים בך
נוגעים עוד ועוד.
תן לי יד....
לפני 19 שנים. יום ראשון, 19 באוגוסט 2007 בשעה 6:48
Perhaps controversial but read between the lines

What makes us cat or dog people?
Why are we subs referred to the docile of the two?
If you took the time to ask me, I would say I relate more to a cat
Her agility, her strength, her grace. From the smallest house cat to the greatest of all beasts their stature and manner will always emanate respect

Dogs tend to submit unconditionally
Maybe it’s the reference to obedience training that both dogs and subs must endure that subs are so easily given this title
A dog will always wait for you at the door, will always greet you with a wagging tail
Just give them attention, food and water and they are happy, they accept what is given
Pure unconditional surrender.

Cats on the other hand are free spirited
They will constantly test you by making you believe that you are there to serve them, They are more subtle.
If that be true then why if you take a cat away from her surroundings she will always return?
A cat once she has found her place, makes it her own,
Obtaining her surrender is more of a challenge, she enjoys her independence.
She can learn and be obedient but punishment in order to work needs to be subtle
Show her she is safe, give her space, and she will keep coming back for more on her on free will.

A collar on a dark, is a necessity
Put a collar on a cat, she wears it with pride

He who captures the heart of a Cat, is worthy to be her Master
לפני 19 שנים. יום חמישי, 16 באוגוסט 2007 בשעה 5:24
This world can analyze and size you up
And throw you on the scales
They can IQ you and run you through
Their rigorous details
They can do their best to rate you
And they'll place you on their charts
And then back it up with scientific smarts
But there's more to what your worth
Than what their human eyes can see

I say the measure of a man
Is not how tall you stand
How wealthy or intelligent you are
Cause I found out the measure of a man
I know and understand
I look inside to the bottom of your heart
And what's in the heart defines
The measure of a man


You can spend your life pursuing physical perfection
There is so much more, more than ever meets the eye
I look through the surface
And define your worth by, what is on the inside
לפני 19 שנים. יום רביעי, 15 באוגוסט 2007 בשעה 8:26
1. אפילו שאני באה מרקע פסיכולוגי קשה להפנים איך אפשר לבחון אדם ע''י נוסחא
מבחן TOVA הוא מבחן קוגניטיבי שבודק רמת הפרעת קשב וריכוז ע''י משחק מחשב
משעמם ביותר
(סליחה לכול המקצוענים אני פשוט כותבת בלשון הפשוטה ביותר)
אם עוברים בשלב ראשון אין צורך לבדיקה חוזרת על רטלין אם נכשלים אז עושים בדיקה שנית
נוסחא מדעית קובעת
אנחנו לא מחשבים ותמיד יש גורמים חיצוניים
לדוגמא הבוחן במקרא של הבן שלי היה גבר
עכשיו אני יודעת לילד כמו שלי שכלכך חסר דמות גברית בחייו יעשה הכל כדי להרשים גבר
שמתיחס אליו
אפילו עם זה להתרכז במשחק מחשב משעמם
התוצאות גבוליות הוא לא כלכך בגדר הנורמה
אגב גם אמא שלו לא כלכך היה נחשבת בגדר הנורמה אם רק היו יודעים הסודות שלה

אז הוא נכשל אבל גבולי......גבולי לא תשובה מספקת להתחיל תרופה שמשפיעה על אופי
של בן אדם

זה אומר שעדיין אין פיתרון
אז שוב עוד אחד יפול בין הכסאות?

2. אפרופו אמא שלו
אם היתה בדיקה קוגניטיבית לבדוק רמת הבדס''מ בבן אדם סביר להניח שגם היא היית נחשבת גבולי
לא בגדר הנורמה (מה בדיוק הנורמה כאן ונילי או לא?)
ושוב לגבולי לא תמיד יש פתרון
ושוב לדעתי הגורמים חיצוניים קובע עד כמה
אם הבוחן הוא מאסטר שקשוב, קשיח אבל גם עדין וסבלני סביר להניח שתוצאות הבדיקה תהיה יותר החלטי במבחן מול בוחן קשיח,
משפיל וחסרת כבוד
אני לא רוצה להיות בגדר הנורמה
אני יודעת לאן האולם גורר אותי ועד כמה
אבל כרגע אין פתרון
אל תתנו גם לי ליפול בין הכסואת 😄
לפני 19 שנים. יום שלישי, 14 באוגוסט 2007 בשעה 6:34
How I wish I could surrender my soul;
Shed the clothes that become my skin;
See the liar that burns within my needing.
How I wish I'd chosen darkness from cold.
How I wish I had screamed out loud,
Instead I've found no meaning.

I guess it's time I run far, far away; find comfort in pain,
All pleasure's the same: it just keeps me from trouble.
Hides my true shape, like Dorian Gray.
I've heard what they say, but I'm not here for trouble.
It's more than just words: it's just tears and rain.

How I wish I could walk through the doors of my mind;
Hold memory close at hand,
Help me understand the years.
How I wish I could choose between Heaven and Hell.
How I wish I would save my soul.
I'm so cold from fear.

I guess it's time I run far, far away; find comfort in pain,
All pleasure's the same: it just keeps me from trouble.
Hides my true shape, like Dorian Gray.
I've heard what they say, but I'm not here for trouble.
Far, far away; find comfort in pain.
All pleasure's the same: it just keeps me from trouble.
It's more than just words: it's just tears and rain
לפני 19 שנים. יום שני, 13 באוגוסט 2007 בשעה 8:28
If you realized how powerful your thoughts are, you would never think a negative thought

Peace Pilgrim



If this be true, why do we allow anger, hurt, disspointment
frustration and fear to rule us?

I think it is simple that without the negativity in our lives the positive and good would be meaningless

We wouldn’t be able to appreciate the depth of happiness and love without something to compare it too.

So I embrace pain
I embrace fear
I embrace uncertainty
Because without it, I will never reach that place where I know this is all I need to be me

This journey will take me
This journey will release me