היום זה יום להוציא הכל החוצה
למה במקום לעזור לילדים עם הפרעת קשב וריכוז, הרופאים מחליטים למלא את גופם ברעלים כדי להקל על סביבתם?
סליחה, זה לא ממש נושא לכאן אבל חוזרת עכשיו מאבחון של בני והחליטו "בואי ניתן לו רטלין ואז נראה מה יהיה" הייתי חייבת להוציא אותו החוצה......התשובה לא מסופקת
למה חוסר ביטחון של אדם אחד ממשיך להשפיע על יחסי מול כל אדם אחר.
לא די שנתתי לו 10 שנים מחיי, נתתי לו את כל כולי והוא בתמורה, מתוך חולשה סטר לי בפנים......אין תשובה מספקת
למה כל אחד דורש אמון כשאני בוחרת לתת אמון הם רק מפרים אותו?
לא הכל שחור, אני זוכה להכיר אנשים אמינים אבל הם נדירים כאוצר
לאוצרות אלה בחיי רוצה לומר אתם יקרים לי מאוד. אני לומדת ממכם
למה אנשים שמגיע להם אושר ומוצאים דרך למצוא אותו לבסוף, נתקלים במחסומים שלא בשליטתם?
אני מאוכזבת מחוסר אמון
חוסר כוח שיש באנשים אחרים
אין לי תשובות יש לי תקוות
יש לי געגועים לשקט נפשי
אני שלמה עם עצמי ועם מי שאני
ממשיכה לצמוח.
אני יודעת שיש בי כוח להכל וכל יום מצליחה עוד יותר
בני אדם יכולים לחיות לבד. אבל אם אישה נבראה מצלעו של אדם
זה הופך אותה להיות חלק ממנו וכמוכן אחד חלק מהשני
אז למה בוחרים להתמודד לבד.
אין לי תשובות.....
לוחמת....
לפני 18 שנים. יום שלישי, 7 באוגוסט 2007 בשעה 8:50