המקום שלי

התחשק לי להיחשף לגמרי
להיות ערומה כאן
אין לי מושג למה

מאז הפעם ראשונה ששמעתי את המילה בדס''מ עברו יותר מ-3 שנים
אפילו ברחתי לשנה.
אני מודה לאדון הראשון שלי שחשף לי את העולם הזה.
אם אתה קורא את הפוסט....
אז ידעת כמה רציתי שתקלר אותי, הפתעתי אותך,
לא היית מוכן.
לא חשבת שונילית כמוני תגיע לאן שהגעתי.
כמה רציתי שתיקח אותי לשם, המקום שאני בכלל לא ידעתי שקיים בי.
גם אחרי יותר משנתיים כששמעתי שוב את קולך, הבנתי כמה חזקה שליטה יכול להיות.
כמו אהבה ראשונה, כנראה ככה זה גם עם האדון הראשון.......לא שוכחים.

למרות החוויות הלא נעימות, ולצערי היו כמה,
ולמרות כמה ניסיונות יותר ופחות מוצלחים,
מסיבה אחת או אחרת לא נתתי את כולי אף פעם.
רק נסגרתי יותר.

מאז שהתגרשתי ועד היום, אהבה של ממש חוויתי רק פעם אחת.
אבל זה לא היה בעולם הזה.
הגעתי קרוב, אהבתי אנשים, אבל לא האהבה הטוטאלית הזאת שלא רואים שום גבול.
לפעמים ניסיתי לשכנע את עצמי שאני מרגישה יותר ממה שבאמת היה שם.

סשנים התחילו להיות מחשבות ופנטזיות ולא דברים שהיו קיימים במציאות.

יש לי חברה מדהימה, היא החברה הטובה, המשפחה שחסרה,
פעם אמרה לי:
"המתנה הכי גדולה זה לא להיות נאהבת זה לאהוב באמת"

נכנסת בדלת האחורית.
רציתי להיות שם בשבילך כי היה לך כלכך קשה.
לא הייתה לי כוונה.
לא חיפשתי.
אבל פשוט קרה לי.
התאהבתי בך.
איך? למה?

גם עכשיו כשאני יודעת שלא תהיה שלי,
מנסה למצוא סימן, סיבה לחכות, מילה אחד
הכאב שלך פוגע בי לפעמים
כל הסימנים שם, אתה היית ברור
זה פשוט לא אני.

אני שם בשבילך כשתרצה. פשוט כי אתה יקר לי.


If you love someone set them free....if they come back they are yours, if they dont they never were