אין לי פנטזיות גרנדיוזיות. אולי היו פעם, אבל היום חוויות ממשיות הן עוצמתיות יותר מכל פנטזיה. היום אני מעדיפה להיזכר בחוויות שהיו ואולי גם לשחזר אותן.
אבל תמיד היה דבר אחד שפנטזתי עליו, שחלמתי עליו. כי בשבילי, הוא אומר שהגעתי בדיוק לאן שרציתי, ושם אני רוצה להישאר:
לקבל מתנה שצריכה להיות עליי בכל רגע נתון. מצידי, שתהיה בתוכי בכל רגע נתון, אבל לטייני יש עוד הרבה ללמוד על סבלנות.
פלאג. ככה פשוט, אבל ככה עמוק – תרתי משמע.
בהפתעה. הפקודה הגיעה כשהייתי בעבודה, בדיוק כמו בפנטזיה. זה הרגיש עוצמתי עוד יותר, כי אפילו לא ממש סיפרתי לו עליה. הדיווח נדרש בכל שעה עגולה: מה אני מרגישה, ומה הייתי רוצה שיעשה אילו היה לידי.
שעה ראשונה:
גל של עונג מתערבל אצלי בפנים מהשנייה הראשונה. אני מרגישה סקסית בטירוף, מתהלכת במשרד כמו טווסה. כל צעד שאני לוקחת מזיז אותו טיפה ומגרה אותי יותר. כשאני מתיישבת, אני מרגישה אותו נכנס עמוק יותר פנימה. וכן, הרצון להרגיש אותו לידי הולך ועולה.
שעה שנייה:
פנטזיה קטנה שעל פניה נראית לא משמעותית כלל, אבל זו פנטזיה של שנים. למה? כי רציתי להרגיש את כל מה שאני מרגישה באותו הרגע, רק לא ידעתי מה וכמה. להרגיש משויכת, מוחזקת על ידו. אני מרגישה שהוא כאן, בתוכי, והרצון בוער להרגיש אותו צמוד אליי, שהידיים שלו ינגנו לי על הגוף. אני כבר מתחילה לדמיין את המנגינה
שעה שלישית:
אני מרגישה את הישבן מתרכך ומתרחב, ובו זמנית מרגישה אסופה. אני כל כך חרמנית, אבל גם כל כך מלאת שלווה. זו תחושה שאני יכולה ורוצה להתרגל אליה. בכל פעם שאני יושבת הגוף שלי רועד מעט, ואני לוקחת נשימה עמוקה – כי לעונג הזה אין פורקן כל עוד הוא לא כאן.
בשלב הזה אני כבר ללא רצונות של עצמי. רק רצון עמוק אחד: שיעשה בי כרצונו. אני כולי שלו.