רציתי מקום להניח את הראש,
להיות הכי אני שיש, בלי מסכות.
מקום בטוח,
שבו מותר לי פשוט להתפשט ולהיות חשופה.
כבר בשיחה הראשונה אחזת בי,
ידעתי מיד – אתה מסוכן לי.
אני אישה פשוטה,
יודעת בדיוק מה אני רוצה
וכמה אני מסוגלת לתת בתמורה.
השאלה הראשונה ששאלת אותי :
"מתי בפעם האחרונה הנחת הכל?".
אם תשאל אותי שוב היום, אענה –
שבדרך שלך משהו בי נרגע.
אני נדהמת לגלות כמה טבעי זה מרגיש.
אני יודעת שעם החיבור הנכון ,
אני הופכת לצעצוע מהלך בידייך.
הידיעה שאני יכולה להתמסר לחלוטין,
בזמן שאתה שם כדי להוביל ולשמור ,
משחררת ממני את כל העכבות.
גם כשאני על ברכיי מולך,
מטונפת מהזין שלך ומהנוזלים שלי,
זה לא מקטין אותי –
זה מעצים אותי.
אתה מעצים אותי.
אני יודעת שיש עוד דרך ארוכה,
שההתמסרות שלי אליך היא לא גחמה חולפת,
אלא החלטה.
אני כאן, מוכנה לתת את כולי,
לפתוח את הלב ולהניח במקום.
האם הפעם ידעתי לבחור נכון