ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

טרקלין של שליטה

הטרקלין נפתח
___________________________
לפני 16 שנים. 30 באוקטובר 2008 בשעה 22:35

שימושית
מרגשת
שפחה סתומה
זונה חמה

שלי

לפני 16 שנים. 4 בספטמבר 2008 בשעה 1:34

רק כנות

כל הזמן כנות

גם בזמן שקשה לך - כנות

בלי לחתוך פינות.

בלי להסתבך.

פשוט

כנות.

לפני 16 שנים. 28 באוגוסט 2008 בשעה 4:06

משוויצה

משתפת אותכם במכתב מהפרח שלי,
שגורמת לי להתגאות
_____________________________

גבירה יקרה שלי,

שועל אחד אמר ברוב חכמה
"אם תאלף אותי, יהיה זה כאילו שמש נכנסה והאירה את חיי."
בשנה האחרונה, קרני שמש שלא הכרתי עד היום,
מאירות את חיי, ומלטפות את נשמתי

עברתי איתך שנה מדהימה
שנה של צמיחה וגילוי עצמי
שנה של שינויים אמיתים בתוכי ובחיי
נגעת בי מבחוץ ומבפנים, בכל מקום שרצית
ליטפת וחיבקת מקומות כואבים ופגועים
העצמת אותי כאישה, כאמא, כחברה

לימדת אותי להביט אחרת על עצמי
על האנשים שמסביבי
על החיים שלי
על העולם

אני לומדת לקבל את היד המנחה שלך
כשהיא רכה
כשהיא קשוחה
כשהיא מצמידה אותי לקרקע
כשהיא לוקחת אותי לטיול בעננים
כשהיא מרפה קצת ומאפשרת לי לנסוק ככל שאוכל

למדתי שהיא תמיד מלאה באהבה
נקייה מכעסים ואנוכיות
יודעת מתי ללטף, ומתי לסטור

אדונית יקרה,
אני מקווה להמשיך לגרום לך גאווה,
לענג אותך,
למלא אותך בשמחה

אוהבת,
שפחה
זונה חרמנית
חיוכית
נישנושית
סתומה-שלך
שימושית
שרמוטה
פרח
שלך
_______________________

Q גאה

לפני 16 שנים. 24 באוגוסט 2008 בשעה 17:40

הקשיבי היטב שפחה:

אני עדין חשה בלחי שלך , חפונה בכף ידי.
אני חשה אותה עטופה ושייכת לי
רגש הבעלות, הקרבה, האהבה - הציף אותי
והביטחון הגמור ,שברגע שאסטור לך ואתבע את הבעלות עליך זה ייטיב איתך וימלא אותי.

החיבור אליך באותו הרגע,
הידיעה שקשה לך ונחוץ לך

האינטימיות המושלמת של לאחוז בנפשך בכף ידי - רגשה אותי.

לאחוז באהבה, בביטחון, בלחי שלך, בנפש שלך, בכאב שלך, בפחד שלך, בהתמסרות שלך, בהתנגדות שלך, בבכי שלך, בשחרור שלך, לחוש את ההקלה שאחרי הבכי. רגעים מושלמים.

הפליאה שלי, על האורגזמה שפרצה ממני, על העונג הנפשי הצרוף שהפך ליצר חשוף.

באותו רגע הציפה אותי שמחה. על הקרבה. על ההתמסרות. על הכניעה. על השייכות. על האמון. על האהבה.

כל כך עזה היתה ההרגשה.
שהזיכרון מביא איתו את נינוח האינטימיות המדהימה.


הידעת את כל זה , שפחה?

מה עושה לך הידיעה?

לפני 16 שנים. 1 באוגוסט 2008 בשעה 15:45

את מתכוננת , שפחה שלי,
לכל מה שצפוי לך מחר?

מתרגשת?
מתכוננת?
מחכה?

עד כמה את רועדת?
עד כמה את רוצה?

😄

תנשמי עמוק.
תתמקדי.

מחר לפני ברך תכרעי!

Q

לפני 16 שנים. 26 ביולי 2008 בשעה 6:40

רק להזכיר לך ... כמה דברים מהעבר..
אני בטוחה שגם בלי התזכורת תתאמצי ...
אני בטוחה שלא צריך לציין כאן , א. , למה מחכים כולם.


רפרוף
http://www.thecage.co.il/blog/userblog.php?postid=112667&blog_id=28203

זיון מנטאלי
http://www.thecage.co.il/blog/userblog.php?postid=103880&blog_id=28203

מנחה קטנה
http://www.thecage.co.il/blog/userblog.php?postid=102393&blog_id=28203

חורים רעבים
http://www.thecage.co.il/blog/userblog.php?postid=101656&blog_id=28203

בלב ים...או ביפו

1
http://www.thecage.co.il/blog/userblog.php?postid=92644&blog_id=28203
2
http://www.thecage.co.il/blog/userblog.php?postid=92894&blog_id=28203
3
http://www.thecage.co.il/blog/userblog.php?postid=93581&blog_id=28203

לפני 16 שנים. 26 ביולי 2008 בשעה 6:35

שבת , יום של רוח
זמן לתת לנשמה לנוח
ולהתמלא באהבה
חברים, חיבוקים, קרבה.
זמן לשחרר את העוצמה.
הגחה.

Q

לפני 16 שנים. 23 ביולי 2008 בשעה 21:57

השקט שנוצר
כשהמילים המיותרות נמוגו.
כאשר הפרשנויות הפסיקו לזמזם.
כאשר התגוננות היתה למיותרת.

הנינוחות הופיעה
והשתיקה היתה להקשבה

רחיפה.
נינוחה.

מחייכת.

לפני 16 שנים. 3 ביולי 2008 בשעה 21:33

לפני 16 שנים. 9 ביוני 2008 בשעה 17:18

הפחד העמוק ביותר שלנו הוא לא שמא אנחנו חלשים מדי.
הפחד העמוק ביותר שלנו הוא שאנחנו בעלי עוצמה שמעל לכל שיעור.

זה האור שבנו - לא האפלה שבתוכנו - שמפחיד אותנו יותר מכל. אנחנו שואלים את עצמנו - איזו זכות יש לי להיות מבריק, יפהפה, מוכשר ואהוב?

למען האמת - איזו זכות יש לך לא להיות?

אין שום-דבר נאור בלהצטמק כדי שאחרים לא ירגישו חסרי-ביטחון.

ככל שניתן לברק שלנו להאיר אנחנו מעניקים, בלי מודע, רשות לאחרים לעשות כמונו.
ככל שנשתחרר מהפחדים שלנו, נוכחותנו תשחרר אחרים מפחד.


- נלסון מנדלה