|
|
|
מתוך הנסיך הקטן:
"בני האדם שכחו אמת זו", אמר השועל. "אבל אתה אל תשכח:
כאשר אתה מאלף מישהו אתה אחראי לו לעולמי עד. אתה אחראי לשושנה..."
"אני אחראי לשושנה", חזר אחריו הנסיך הקטן, כדי להיטיב לזכור...
http://www.geocities.com/sant_exupery/c21.htm
תאוות הבשרים שלך
היא כמו של כלבה לעצם עסיסית
תאוות הריגושים שלך
היא כמו של מכור למנת הסם שלו
וכשאת מספקת אותן
את רכה ומאושרת
ופניך פני מלאך מחייך.
ואז הערווה הנוטפת שלך
המפיצה ריח של ייחום
מעידה על החרמנות המדהימה שמציפה אותך.
בדסמ זה מפגש בין שולט/ת לסאבי/ית
_____________________________________
לצורך הפשטות אכתוב על שולט וסאבית
בדסמ טוב זה שולט שיודע בדיוק מה הוא רוצה, וסאבית שהוא יודע לקרוא בדיוק את הצרכים שלה
לא את הרצונות והדעות שלה
לא את הפנטזיות הישנות שלה
והוא יודע ליצור את הפנטזיות המתחדשות,
ולצקת את הרצונות שלו ככה שיפגשו וימלאו את הצרכים שלה
ואם הוא יודע לעשות את זה טוב
היא כל הזמן מאותגרת וחוצה גבולות , מוותרת על הרצונות והדעות
וגדלה, ומשתנה, ונהנת ממה שעובר עליה וממי שהיא הופכת להיות
וכל זמן שנהננים - זה בדסמ טוב
וכשזה הופך לסבל - זה לא
ונהנים - כולל , שלפעמים הסאבית סובלת, ומתאמצת מעבר למשוער
אבל בסופו של דבר, התחושה שלה עם עצמה ועם מה שקרה -טובה
יש לך אותי
תיסלם
לכי ילדה אהובה
אל חופים רחוקים
אל חלומות אחרים
יש עוד דרכים שאותן
לא עברו מעולם
לכי לשם
קחי לך ילדה אהובה
את תרמיל האתמול
יש בו כמעט את הכל
לכי ילדה אהובה
כי עוד לא מאוחר
אל המחר
לא, לא,
אל תשכחי
גם כשעצוב לך
יש לך אותי
לא, לא,
אל תשכחי
אני כאן
אל תכעסי אהובה
אם נתנו לך לחשוב
אין כאן מקום לאהוב
פעם היה זה חלום
שאליו מגיעים
ממקומות אחרים
לא, לא,
אל תכעסי
גם כשעצוב לך
יש לך אותי
לא, לא,
אל תשכחי
אני כאן
ואני כבר עייפתי מאוד
על שנים אבודות לא אבכה עוד
כשביקשתי למצוא את סוד
זה שגם לך מחכה עוד
לכי ילדה אהובה
אל חופים רחוקים
אל חלומות אחרים
יש עוד דרכים נסתרות
להגיע דרכן
לכי איתן
לא, לא,
אל תשכחי
גם כשעצוב לך
יש לך אותי
לא, לא,
אל תדאגי
גם אם קשה לך
יש לך אותי
לא, לא,
אל תשכחי
גם כשעצוב לך
יש לך אותי
לא, לא,
אל תשכחי
אני כאן
פריצות הדרך הגדולות מתחילות מרגע של תעוזה ופעולה.
ומה שקורה אחר כך נרשם על דפי ההסטוריה.
.
.
.
אני אוהבת ריח של חורף.
במיוחד בדירה מחוממת.
היום עברתי טיפול רפואי כואב.
התפשטתי, כאשר רק תחתונים לגופי, ופרסתי את רגלי כך שירכי היו חשופות אליו.
העיסוי שעשה היה כואב מכל הסשנים שעברתי בחיי
נשמתי, נאנקתי, צחקתי בקול גדול מעוצמת הכאב שלא נספג בגוף
וכאשר סוף סוף הצלחתי להכנס לספייס מרוב כאב,
הוא התחיל לדבר איתי, רצה לוודא שאני בסדר.
רציתי לצעוק,
" הלו, דוקטור, אם אתה כבר כל כך מכאיב, תן לפחות להנות מהספייס."
או לחילופין לצעוק
"מלת ביטחון, מצב אדום, דחוף. עצור"
אבל במקום זה צחקתי, התגלגלתי מצחוק או נשמתי את הכאב.
כשסיים, ואמר : עמדת יפה מאד בטיפול הכואב הזה,
הרגשתי גאה, כמו מי שגרמה לאדון להיות מרוצה מכאבה.
בשבוע הבא, טיפול נוסף
הוא אמר : בואי בבגדים מתאימים,
ואני חשבתי האם הוא מתכוון לחליפת עור ושוטים.
קבלתי בדואר, כמדי יום ביומו, ציטוט.
"מצליחנים לעולם לא יוותרו והמוותרים לעולם לא ינצחו"
בוקר טוב עולם!
גוף נינוח
ערווה רטובה
פיטמות זקורות
ולב עולץ
מתוקה שלי,
את מצויינת בדיוק כמו שאת
עונג של ממש.
! ! ! שלי ! ! !
צפוי סשן צבעוני להפליא.
מה יעשה בשפחה
שלא פרשה שמיכה של פוך על הרצפה
למנוע את החבלה
ברגל של הגבירה?
רעיונות מרושעיים יתקבלו בברכה
Q
