|
|
|
מדמיינת איך תשכב כבול לרגלי
והרי אתה כבר כבול מול רצוני
הרי אתה כבר מרותק למחשב מחכה למוצא פי
סקרנית
סקרנית לראות את עיניך מביטות בי בכמיהה, כשאני עוצרת את ההצלפה פשוט מביטה בך.
מדמיינת אותך
מתמסר לרגלי ולמעין המוסתר בינהן.
ומחייכת
מתוך נשמתי. מוארת
Q
מילה למילה
ומייל למייל
חלום נרקם
התפאורה מוקמת
חשה אותך
חשה אותך רוצה
רוצה אותך על הקצה
Q
האחת
הכישוף נשבר
זמן להתחלות והתחדשות
דרושה שפחה ראויה
לטיפוח, אילוף והנאה ,רצוי רכה
אקלף אותך מהאבק של העמדות הפנים
אמיס ממך את ערמות הפחדים
אדרוש ממך התמסרות וכנות
אעטוף אותך באהבה ושייכות
אצליף בך, עד שתלמדי לרחף בספייס
אכאיב לך, עד שתתענגי על עונג מתוך כאב
אגמיר אותך, עד שתדעי לחוות אורגזמות בעוצמה
ארגש אותך, עד תהיי מכורה ,אלי, למלכה אדומה
אם לא ידעת את מרדנות גיל הנעורים,
את הדחפים הפראיים של המתבגרים,
לא ידעת מהי שליטה או חוסר אונים.
לא ידעת כמה עוצמתיים הם המהווים.
נושאת תפילה,
לכוח
לסבלנות
ולשליטה (עצמית)
Q מול האתגר של החיים
כשעוף החול
מגביר את הקול
ויוצא למחול של אש
הוא נולד מחדש
עם ברק מחודש
ועוצמה ממגנטת, מחזה מרגש
עוף החול (פניקס) היא ציפור אגדית שחיה בארצות ערב. על פי המסורת, עוף החול היה מבעיר את
עצמו כל 500 שנה, ועוף חול חדש וצעיר היה צומח מן האפר.
במיתולוגיה של מצריים העתיקה עוף החול ייצג את השמש, שמתה בלילה ונולדת מחדש בבוקר.
מסורת נוצרית מוקדמת אימצה את עוף החול כסמל של אלמוות וגם של תחיית המתים.
והגוף שנשרף
העבר שחלף
- אל תבכו אותו
כי עוף החול
יוצא במחול
http://www.dailymotion.com/video/xp7vr_verdi_traviata_choeur_bohemiens
לפתוח רמקולים, לעצום עינים, לדמיין סשן בעיצומו ולהתמוגג
Q
רוח ים מעיפה רסיסי מים על העור החשוף, ריח של הים ממלא את ראותי,
התנודות הקטנות של היאכטה כשהגלים מנענעים אותה, מערסלות ומרגיעות את השפחה שלי,
שעומדת על 4 , פעורה, ומרחפת בספייס הפרטי שלה.
אני רואה את מיצי הערווה שלה , נוזלים על רגליה.
אני משמנת את היד שלי עוד יותר, ומתחילה להחדיר אותה לתוך הערווה שלה.
אני חשה שהיא מתעוררת מהספייס שלה, מגישה את עצמה.
היא כל כך גמישה ש-3 אצבעות לא מאתגרות אותה כלל. אני משחקת בתוכה, מרחיבה את קירות הוואגינה, מעסה את הג'י.
"שלא תגמרי עכשיו, חרמנית שלי" אני מזהירה אותה.
מזהירה ומתגרה בה. האצבעות שלי על הג'י מטריפות אותה.
היא דוחפת את האגן אלי ומתחננת שארשה לה לגמור.
היא מתחננת כל כך יפה
תגמרי אני אומרת ומפסיקה את העיסוי.
היא, מתוסכלת מנסה לדפוק את עצמה על היד שלי שבתוכה, אבל אני לא עוזרת לה.
היא בוערת ולא מצליחה לגמור.
"אמרתי לך לגמור! התחננת" מה עוצר אותך עכשיו?" אני גוערת בה, מחביאה את החיוך השובב שלי.
היא מתחננת שאמשיך. התחת שלה מתפתל , אני שוקלת לעבור לישבן , אבל לא. אשמור את זה לאחר כך. אנחנו לא ממהרות.
אני מחדירה את האצבע הרביעית והיא נאנחת, אני נותנת לה להמשיך לדפוק את העצמה על היד שלי שממלאת אותה. ואז אני מתחילה להחדיר גם את האגודל בתנועות סיבוביות.
קצת לחץ, כמה קריאות כאב ותחינה מצידה, והיד כולה בפנים.
באצבעות שלי אני חשה בפתח הרחם. אני נמנעת מלהכנס אליו, אוחזת בפתח ומעסה קלות. היא משתוללת מעונג, וגומרת פעם אחר פעם ברצף. הפעימות שלה על היד שלי מכאיבות לי ומגרות אותי. אני חשה את הערווה שלי רטובה ופועמת.
אני מאגרפת את היד. ומניעה אותה בתנועות סיבוביות בתוך הוואגינה שלה.
פרקי האצבעות נלחצים לנקודת הריגוש הפנימית שלה, את היד השניה אני מניחה על הדגדגן שלה, משפשפת וצובטת אותו לחילופין,
זעקת העונג - הכאב והתחינה שלה נמשכת זמן רב, ומתערבבת בשריקת הרוח.
תאווה צרופה.
המשך יבוא
פנטזיה על חבל וים
חשבתי על חבר שיצא להפלגה ארוכה,
דברתי עם חבר אחר שחזר מהפלגה קצרה.
דמיינתי את התחושה של רוח ים, ורסיסי מים על העור החשוף
על ריח הים , וצלילי הגלים שיוצרים אווירה
על התנודה הקטנה של היאכטה כשהגלים מנענעים אותה
רגע מוציאים את העומדים על הסיפון משיווי המשקל, ורגע מערסלים ומרגיעים כמו עירסול של אם את התינוק שלה.
ונולדה הפנטזיה, שלא מניחה לי.
משתפת אותכם:
המיקום:
על הסיפון של יאכטה, לא גדולה, בהירה. (צבעה לבן, בוהק על פני המים כשחף יפהפה)
שעה לפני השקיעה, מסביב ים כחול, השמים מתכהים, השמש מתחילה לשקוע , גוונים של זהב-כתוב מרצדים על פני המים. גלים קטנים מלכחים את דפנות היאכטה. רוח קרירה מנשבת.
אני עומדת על הסיפון, יחפה, רק חולצת טריקו על גופי, מזוודת הקסמים הבדסמית שלי פתוחה, ציוד מבצבץ מתוכה.
על הסיפון, כורעת על ברכיה שפחה.
עדין לבושה. נרגשת. ידיה אוחזות זו בזו בחוזקה מאחורי גבה.
דרוכה, איננה מעיזה להביט בעיני. נועצת את עיניה בכפות רגלי, כאילו סופרת את הציפורניים העשויות בקפידה.
אני מביטה בה, מחייכת. אני אוהבת את הרגעים הראשונים של ההתרגשות, של חוסר הוודאות שלה. את הבישנות שתכף תעלם.
"הביטי אלי", אני אומרת לה, "אני רוצה לראות מה שיש לי כאן".
אני סובבת סביבה, נוגעת לא נוגעת בה עם שוט הסוסים הארוך שלי.
היא מביטה, ועיניה מושפלות מייד.
אני אוחזת בשערותיה, מגביהה את מבטה אלי, ונועצת בה מבט נוזף. "את לא מעיזה להסיר את עיניך מעיני. את תעקבי אחרי עם מבטך לכל מקום, וברכייך לא יזוזו ממקומן, זה ברור שפחה?
כן, גבירה שלי, היא עונה.
אני מסמנת בתנועת יד. היא מורידה חולצה. תנועה נוספת והיא משחררת את שדיה הכבדים. הם רוטטים, ונופלים – כורעים מכובד משקלם. היא סמוקה, אך לא מעיזה למצמץ. אני מרוצה לראות את הסומק מתפשט עד לשדיה.
אני מתכופפת אליה, יכולה להריח את ריח הבושם העדין שלה, כשאני לוחשת באוזנה "אני רואה שאת מגורה שפחה, הפטמות שלך זקורות ונוקשות", "זו הקרירות של רוח הים, היא עונה"
אני שולחת יד לחבל, חופנת את שדיה וקושרת אותן בחוזקה. "עכשיו העטינים שלך לא יפלו והפטמות שלך יזדקרו לקראתי כמו שאני אוהבת". היא זזה באי נוחות. אני יודעת שהכינוי פרה ועטינים משפיל אותה...היא תקבל מזה בשפע היום.
כששדיה קשורים, כשמצבטים מוחצים את הפטמות הזקורות, אני מצווה עליה לעמוד כשהיא אוחזקת את התורן ולהגיש לי את ישבנה וערווה לבחינה.
היא מגולחת למשעי, כמו שאני אוהבת, והישבן שלה נענה למגע ידי. היד שלי חוזרת מהבדיקה רטובה מאד, אבל נקיה. לאחר החדרת אצבעות לכל אחד מהפתחים, לאחר צביטת הדגדגן הנפוח, כשברור לי שהיא כבר מגורה מאד, לאחר
שאצבעותי משתי ידי הוחדרו לתוך הפות הנפוח, ופערו אותו לפני, אני נותנת לה ללקקת ללקק את שאריות מיציה מהידים שלי. מידיי, משתיהן.
היא מודה לי. האגן שלה כאילו מחפש את הידים שהתרחקו ממנו. אני מחוייכת.
היא גמישה מאד, והערווה שלה רחבה. אצטרך להיות יצירתית כדי לאתגר אותה.
הרוח , עם רסיסי המים, מלטפים אותה. אני אוחזת בשוט הרצועות השחור שלי, ומתחילה בליטוף מסוג אחר.
ההצלפה מתחילה בקצב איטי וקבוע, והעוצמה שלה מחזקת. איבחת השוט , מתערבבת עם צלילי המים והרוח. אני אוהבת את המנגינה שנוצרת ונכנסת לקצב הצלפה מהיר יותר ויותר.
היא מתחילה לזוז באי נוחות.
אני מתקרבת אליה.
מחליפה את השוט בידים שלי. האחת ממשיכה לסטור לישבנה בקצב. פעם ימין ופעם שמאל, אני מקרבת את שפתיי לאוזנה ולוחשת ... תרפי את עצמך, תני לכאב להיספג בך, תחושי את הרוח מלטפת אותך, תתמסרי לכאב והליטוף ... כשאני חשה שגופה מתחיל להרגע, אני שולחת יד אל הפטמה שלה ומושכת. צובטת ומושכת ומושכת כשהיא ממשיכה להאנח..
המשך יבוא
