בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

טרקלין של שליטה

הטרקלין נפתח
___________________________
לפני 17 שנים. 2 ביוני 2007 בשעה 3:45




פניה של אשה משתנות. מיום ליום, משעה לשעה
משתנות על פי המצב רוח, העייפות, החרמנות הפנימית או הסיפוק.

תמימה - ענוגה - מצועפת - מפתה - נבוכה - מדונה - מהורהרת - עצובה - מתריסה - מסתורית - יפה.


נשמתה של אשה - זה האוצר האמיתי - יהלום מופלא.
עדין מחפשת את שפחה עם הנשמה רכה,הרגישה הצבעונית והרפתקנית,


Q


מסע אנימציה מופלא אל פניה של האשה.
פנים המשקפות את ראי הזמן והתקופה, ואת מבט האומן - ציירים שהביטו באשה
וציירו אותה לאורך 500 שנים של אמנות. וכך זה נראה


" class="ng_url">






לפני 17 שנים. 24 במאי 2007 בשעה 15:48

יש לי לאחרונה ענין רב בחבלים.

מענין אותי, למה אתם, משתמשים בהם?

לי יש שימושים רבים ומגוונים, אולי אשתף אותכם עליהם בהמשך.

בנתיים - פנקו אותי .
ספרו לי מה מדליק אותכם בחבלים.


Q

לפני 17 שנים. 22 במאי 2007 בשעה 17:08

אקלף אותך מהאבק של העמדות הפנים

אמיס ממך את ערמות הפחדים

אדרוש ממך התמסרות וכנות

אעטוף אותך באהבה ושייכות

אצליף בך, עד שתלמדי לרחף בספייס
אכאיב לך, עד שתתענגי על עונג מתוך כאב
אגמיר אותך, עד שתדעי לחוות אורגזמות בעוצמה
ארגש אותך, עד תהיי מכורה למלכה האדומה




Q

לפני 17 שנים. 22 במאי 2007 בשעה 16:06

ן
http://www.thecage.co.il/blog/userblog.php?postid=90512&blog_id=28203

לפני 17 שנים. 22 במאי 2007 בשעה 3:56

פוסט רגשני - לא לבעלי נשמה מנרוסטה

מאז שאני גרושה, אני שונאת חגים.
זה הזמן היחיד בשנה שבו אני חשה את הצריבה בלב על נישואין שנגמרו.

20 שנה היינו קמים בחגים מוקדם להתעלס כשהילדה עדין ישנה, ולשתות קפה בגינה.
20 שנה בילינו את אותם הבילויים, אם אותה המשפחה ואותם האנשים, ימים שטופים בשמחת חיים.

בדרך כלל הזכרונות האלה מעלים דמעה צורבת בנשמה שלי.
והיום , אולי לראשונה, ערב חג ואני חשה אחרת.
מרגישה שלמה. עטופה. עוצמתית גם במקום הרגיש של הנשמה.
ממתינה בשקיקה לרצף ימים של שקט ומנוחה.

לפני שבוע חשבתי לטייל בשבועות בצפון. אבל התוכניות השתנו.
ואפילו אינני חשה צורך למלא את החלל בפעלתנות חדשה.

כל כך מחוייכת
כל כך נינוחה
אני בדרך הנכונה

מלכה


Q

לפני 17 שנים. 18 במאי 2007 בשעה 4:24

בשיחה עם הנביא:


ספר לנו על הכאב, אדוני.
ויען ויאמר:

הכאב


כ??א?ב?ך? הו?א ה?ת?ב??ק??עו?ת ה?מ??ע?ט?ה
ה?מ??גו?נ?ן ע?ל ה?ב?נ?ת?ך?.
כ??ש??ם ש?ג??ל?ע?ין ה?פ??ר?י נ?ב?ק?ע
ל?מ?ע?ן י?ח?ש?ף ל?ב?ו? ל?ח?מ??ה,
כ??ך? ע?ל?י?ך? ל?ד?ע?ת כ??א?ב....

ק?ב??ל א?ת ח?ל?יפו?ת ע?ת?י ל?ב??ך?
כ??ק?ב??ל?ך? א?ת ה?עו?נו?ת ה?חו?ל?פו?ת
ב??ש?דו?ת?יך?.

ה?ר?ב??ה מ?כ??א?ב?ך?, א?ת??ה ב??ח?ר?ת?? ב?ו?.
ש??ק?ו?י מ?ר הו?א ש??נ?ו?ת?ן ה?רו?פ?א ב??ך?
ל?ר?פ??א א?ת ה?חו?ל?ה ב??ק?ר?ב??ך?


"הנביא" ספרו של חליל גובראן

לפני 17 שנים. 16 במאי 2007 בשעה 22:29

לאחרונה גיליתי משהו חדש על עצמי, שהפתיע אותי מאד.

גיליתי שאני ממש אוהבת רכות של אשה.
גיליתי שזה מעבר לעונג השליטה או העונג המיני - זה נוגע בי בנשמה.
במקום הרך שלי בלב.

רכות ... שמנמנות ... רגישות ... בישנות ... תאוותנות - כבושה או גלויה ... מבוכה

כשחשתי את אלה - נפתחה אצלי פינה מיוחדת בנשמה.

ולזה אני תאווה.
לאשה , לשפחה,
שמנמנה/שופעת/מלאה
שיופיה יוצא מהנשמה
אשה'שפחה
הכמהה לשייכות ולקרבה
המפנטזת על כאב, והשפלה, והעצמה

Q מחפשת שפחה רכה

לפני 17 שנים. 15 במאי 2007 בשעה 0:25

It's My Way
Or
The Highway
]

לפני 17 שנים. 13 במאי 2007 בשעה 23:22

לפני



אחרי


שלי!

לפני 17 שנים. 12 במאי 2007 בשעה 7:59

את מתמסרת היום בדרכך.

פותחת את ליבך
חושפת את גופך
מעניקה את צייתנותך
מתענגת כשאני פולשת לתוך גופך.


את תתמסרי לי בדרכי

את תיהיה פתוחה וכנה איתי
את נשמתך תקדישי לי
את ליבך תמלאי בשמחה להיות שלי
את כל מחשבותיך תבטאי
את חששותיך - תפזרי
על כמיהותיך - תתוודי
את חלומותיך - תגשימי

מבפנים ומבחוץ - תהיי שלי.

זונה חרמנית
כלבה לקקנית
ילדה רגישה
אשה מתגבשת ומגיחה.

שלי!


Q