בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

טרקלין של שליטה

הטרקלין נפתח
___________________________
לפני 17 שנים. 11 במאי 2007 בשעה 7:25

עוצמת עינים ורואה

אני רואה גב
Q גדולה מצויירת עליו
שעווה צבעונית מעטרת אותו
אני רואה גב צבעוני שאין כמותו

אני רואה את הישבן שלך מול עיני.
מפוסק.
תאב.
מאדים.
רוטט.

תוף מזמין ומרגש.
מזמין מישוש.
מזמין הצלפה
מזמין משוש וחדירה.


אני רואה את החיוך שעל פניך כשאת משעינה את ראשך עלי. כמו כלבונת מתוקה, מחפשת את המקום שבשקע הכתף שלי. מתרפקת.


אני רואה את הישבן שלך נפער, מולי, ושומעת את האנחות שלך כשאצבעותי ושובב הכחול חופרים בך


אני רואה את נשמתך כמהה להפתח
כמהה להכנע.
נכנעת.
מנצחת את הראש שחושב וחושב וחושב

התענגתי

Q

לפני 17 שנים. 5 במאי 2007 בשעה 4:46

סשן טוב של שליטה מותיר בי פנינים של זכרונות.
פנינים שהיו שזורים בסשן הם רגעים של עונג צרוף והתרוממות רוח.


למשל,
הצלבת מבטים - כניעה ותחינה מול נחישות ובעלות
למשל,
צליל של חבטה טובה, של סטירה מכוונת, של קיין על ישבן, של שוט שפוגש את העור
למשל,
תחושת הקרבה, ברגעי ההפוגה, התרפקות
למשל,
תחושת ההתמסרות כאשר השפתיים פוגשות בכף הרגל, מתעלסות איתה
למשל,
תחושת הכוח מול כניעה כואבת
למשל,
רעד בלתי נשלט של הגוף, רעד ידים תחת מבט השליטה או רעד הגוף ברגעי גמירה


פנינים של שליטה

לפני 17 שנים. 30 באפריל 2007 בשעה 17:34

רואה את ידיו רועדות, מתחת למבטי
מרגישה את שפתיו מנשקות את כף ידי,
רואה את עיניו מביטות בי ,
בוחנות, כמהות, מבקשות לשמוע
"עבד שלי"

מקשיחה מבט
מרוצה ממנו
שותקת



Q

לפני 17 שנים. 24 באפריל 2007 בשעה 9:09

בהמשך 3 פרסומים:

1. למלכה הזו יש מאסטר
2. סשן יום העמצאות
3. תמונות מסשן יום העצמאות

יום עצמאות מעצים ומשמח לכולכם

Q
מלכה, גבירה
חוגגת את החיים

לפני 17 שנים. 24 באפריל 2007 בשעה 3:20

המאסטר שלי, מעניק לי מתנה של שיעבוד, בערב יום העצמאות.

הוא נותן את ברכתו לעצמאותי כמלכה השולטת על עבד ו/או שפחה,
והוא מעניק לי את האושר להיות שלו, שייכת באופן הטוטאלי ביותר.
הוא מעניק לי סשן, שעומקו ואיכותו יכולים להתקיים רק עם אמון מוחלט ושייכות מבפנים כמו שקיימת ביננו.

אני, תלמידתו של המאסטרו , אני יודעת, שבדסמ איכותי מתחיל בהכרות כנה ועמוקה. ורצון נבנה להשלט / לשלוט שנרקם בין שנים.
רק על גבי היחסים והקרבה המיוחד של קשר שליטה ההשפלה מרוממת, הכאב מרגש, העונג הופך לאנרגיות העוברות משולט לנשלט וחזרה.

הסשן הופך לריקוד נפלא.

ככה, לאור נרות, לצלילי שנסונים צרפתיים
הרקיד את גופי ונשמתי אמש, ביצירה מופלאה.

Thank you, Master
Your's
Q

נ.ב.
אני חווה בסשן את האופן שהוא מביא אותי לנקודות בהן הקצה נעלם.
אני מתמוגגת על ספייס של התמסרות ושל כאב, כשפחה
ומהצד, החלק של המלכה שבי מתבונן ומתפעל ולומד,
אשרי שזכיתי למאסטרו דגול שמעצב את המאלפת שבי.

אשרי שעשאני מלכה.
אשרי שעשאני שפחה
מודה לו, על שהוא ממשיך לעצב ולזכך אותי.
מודה לו, על שפתח בפני את הדלתות לעולם הזה.

שלו.

לפני 17 שנים. 24 באפריל 2007 בשעה 3:20

הבית מוצף באור נרות, לקבל את פניו כיאות לאדון חיי,
המוסיקה יוצרת אווירה, בהמשך תעמעם את הקולות שיבקעו לשכנים,
אני לבושה, זקופה, נרגשת לקראתו.

הוא ממעט במילים, רומז לי, מסמן לי, או מכוון אותי באמצעות הקולר, או בשעות ראשי.
אין צורך במילים, אין צורך בריכוך ביננו. הוא אוחז במושכות של נפשי.

מוליך אותי על 4 בין החדרים.
חושף גופי בהדרגה,
עוטף אותו בשעווה.
מצליף בי, קושר אותי, אוזק אותי,
בועל אותי בכל פתחי,
עם צעצועים ועם נרות, עם אצבעות משומנות.
ממלא גופי באטבים.
עושה בי שפטים.

שולח אותי מספייס לספייס.
בעוצמות. למעמקים.
אני מגרש המשחקים והוא הפסל, האומן, שרוקד בי וסביבי ועבורי.

וברגשים של שיא, של כאב, של נקודות בהן הגוף מתנגד
הוא עוטף אותי, בחום, במגע, בקרבה עם גופו
חשה את שערותיו מלטפות אותי, את אצבעותיו אוהבות אותי, את ציפורניו מגרדות את עורי
והשלווה חוזרת. וההתרגשות גוברת ואני שוב מוכנה לעוד עינוי או הנאה
כרצונו.

אני כל הזמן רוצה לגמור.
כשהוא חודר בי מלפנים או מאחור
כשהכאב מתגבר, כשהכאב נעצר
הגוף רועד מהתרגשות ופורקן מכל דבר.

בתחילה פי משוחרר - אך לא אומר דבר.
ועיני פקוחות, סקרניות, בולשות
ידי משוחררות, פרוסות, לא מתנגדות

ובהמשך,
פי נחסם ומודבק
עיני מכוסות נאטמות
ידי אזוקות ומוגבלות
וגופי זועק : אני שלך.

לא כל מה שחדר - ידעתי מהו,
לא כל מה שבער, היה תקוע בתוכי
לא כל מה שצבט, השאיר סימן בעורי
אבל כל מה שחשתי מילא אותי בו, בי, באנרגיות ועוצמה.

והספייס, שעטף אותי, כשמיכה עבה ומרגשת
הספייס, שכיסה אותי, מכו דג לכוד ברשת
הספייס שריכך את הכאב, את המגע
היה כל כך עמוק, שלא נעצר ולא נפגע.

הרגשתי את גופי מתנועע מעצמו לצליל המוסיקה כשהוא מצליף בו
נשמתי לתוכי את הריחות הריחניים של שעווה שעפה עלי בכמויות ובמהירות
הפנמתי לתוכי שהוא מעצב את פני, עם אטבים, עם גרביונים שחורים,ביצירתיות

וכל פעם שהגוף התחיל לזעוק במעמקי הספייס את המצוקתו
עוד לפני שעלה על דעתי לבקש הפוגה, או הקלה,
חשתי את ידו עוברת ברפרוף על הבשר המוצלף
את הלחי שלו , מתקרבת שלי, את היד שלו אוחזת בחוזקה בידי
או את הגוף שלו, עוטף ומחבק את גופי.

כל כך עטופה, מעורסלת,
מעונה ומושפלת
מורמת ואהובה,
מגוחכת במרחב של קבלה.

וכל הזמן - שלו שלו שלו.

עוד יבוא.


Q



לפני 17 שנים. 24 באפריל 2007 בשעה 3:19

תמונה 1 - פמוט



אני לבושה בשחור אלגנטי.
הקולר על הצוואר. והוא מושך בו כשאני רצה על ארבע אחריו. עוצר ואני עומדת בצייתנות וממתינה.
הוא חושף את הישבן שלי..
אני מדמיינת את התחת הלבן שלי מבהיק לרגליו בין החולצה השחורה והמכנס המופשל.

אני חשה זרם שעווה נשפך על הישבן. נדרכת ומרפה את הגוף.
זרם שעווה שני ושלישי לא מאחרים לבוא. נותנת לחום ולצריבה להתפשט לתוכי.
מחוייכת. רק עכשיו יודעת בוודאות שהוא מעניק לי סשן. יש!!!

אני מרגישה חדירה לישבן שלי. אני עדין מכווצת, משתדלת להרפות את עצמי.
כשאני שומעת את המצית, אני מבינה שנר נדלק.

לא דואגת. יודעת שהוא דרוך ושומר עלי.
נשמעת להוראות מזיזה את הישבן מעלה ומטה, חשה את השעווה ניגרת עלי.
מדמיינת את המראה מבעד לעיניו.
מזכירה לעצמי שאני חייבת לעשות את זה בהזדמנות הקרובה. פמוט אנושי.


תמונה 2 - מצבטים

אני צמודה לפינה, עומדת נשענת קלות על הקיר.
אני מרחפת, בספייס, עיני מכוסות, מבחינה בדרך אגב במתרחש.
אני מרגישה את הגוף מתנועע מעצמו לקצב המוסיקה.
לפתע שעווה מתיזה עלי כאילו מקלחת של ריח וניל שוטפת אותי.
הריח ממלא את הריאות. אני נושמת עמוק. והכאב נספג בגוף.
מלאה בו. באנרגיה. בריחוף שלי.

אני מרגישה את המגע הגברי שלו על הפטמות שלי. הן מזדקרות אליו.
אין לי כבר שליטה על הגוף ,ואפילו לא להתנועע לקצב המוסיקה זה מאמץ עבורי.
הוא שותק ופועל.

אטב או מצבט נצמדים לחזה שלי. הכאב חד ומתמוסס בתוכי.
ועוד אחד ועוד אחד ועוד אחד. מטר של אטבים נושך אותי.
אני נאנקת. והוא חופן את שדי. מרגישה את היד שלו ונרגעת.
אני מדמינת לעצמי שהוא יוצר ממני פסל צבעוני , ריחני ומגוחך. שבו משתתפים בנוסף לגופי האטבים, שרשראות, גרביונים שחורים, וכתמים צבעוניים של שעווה.

ואז משהו נדחף לתוכי. האורגזמה בספייס מגיעה מייד. בצרורות. בעונג. בצווחות קטנות.

מןפע אור קולי שלא היה מבייש את יעקב אגם.
נבוכה ונינוחה גם יחד.


תמונה 3 - הצלפה עיוורת

size=120%]אני אזוקה, ועיני מכוסות, ידי מעל ראשי
אני עומדת עם פני לארון, ישבני מוגש להצלפה
השוט לי מונף עלי, בידיו האמונות של המאסטר.
הכאב עז ומתגבר בכל מכה.
אני סופרת בלב 1 Thank you Master',
2 Thank you master
3 Thank you master ...

עור הישבן בוער ואני מרחפת. מרפה, מרפה ומרפה

הוא מעמיד אותי עם ידי אלעל פונה עליו
אני בחושך ממתינה
מקשיבה
ושוב , ריח עז של וניל מגיע לאפי ואחריו
גשם של שעווה ממלא את גופי , את החזה את כולי.
נאנחת
עפה.
כשהויברטור פוגש את הדגדגן שלי אני גומרת כמו תת מקלע, בצרורות.

Thank you Master
[/size]
[
תם ולא נשלם

תמנות נוספות - בהמשך
שששש


Q

לפני 17 שנים. 23 באפריל 2007 בשעה 5:59

להגשמת פנזטיה של המלכה

נחוץ עבד עם אופנוע כבד.

מהירות משתלמת


Q

לפני 17 שנים. 22 באפריל 2007 בשעה 1:34

פעם

שנים לפני שהכרתי את הבדסמ, הכרתי גבר שהתחנן - עשי בי כרצונך. שהבטיח לעשות כל מה שאומר לו.

הופתעתי.

עד אז, ושנים אחרי, לא קראתי סיפורי שליטה, סיפורי השפלה ולא הכרתי עולם של עבדים, שפחות, מלכות ואדונים.

כשאני נזכרת במעשי באותו לילה שפגשתי בו, בהנאה ושעשוע שליוו את המפגש הראשון איתו, אני מתמוגגת על היצירתיות שלי. אני גם זוכרת את המבוכה שלוות את פעולותי. מעולם לא ספרתי לאיש על קורות המפגשים איתו.
_________________________________________________
לילה אחד, ברגע של חרמנות , אחרי שבועות שהוא הפציר להפגש, כדי שאשתמש בו, כצעצוע מין, התקשרתי אליו ואמרתי לו: הלילה זה הלילה שלך.

הוא הגיע למקום שאמרתי לו. כולו חיוכים ומבוכה.
נכנסנו לדירה, הוראתי לו להתפשט
כאשר ראיתי את הזין הקטן שלו, ונדרשה ממני השליטה העצמית לא לגחך.
שאלתי את עצמי - מה בדיוק את עומדת לעשות עם זה ?

מכיון שנדרש לי רגע לעצמי , לחשוב מה עושים, קשרתי צעיף על עיניו, ואמרתי לו תעלה על המיטה, תעמוד על 4 כדאי שאבחן אותך.

כשהוא עומד ככה ערום, יצאתי מהחדר, נגשתי למקלחת והתבוננתי על עצמי.
היה לי ברור שהוא עומד ללקק אותי מקצה לקצה. אבל מעבר לזה, מה לעשות בו?

חזרתי. ובדקתי אותו.
אני מופתעת כשאני חושבת על זה. איש לא לימד אותי או סיפר לי על נוהגים של הקהילה. וכשאני נזכרת במעשי ה"יצירתיים" אני מגלה שחלק מהדברים שעשיתי לא היו מביישים מלכה וותיקה.

בדקתי אותו.
כאשר שאל אותי , "מה אני אומרת על הזין שלו". ואמרתי לו הוא לא גדול .... ראיתי אותו מסמיק, והזין שלו הזדקר. הבנתי שבניגוד לגברים שהכרתי עד אז, אל לי להמנע מלפגוע בנושא זהו. כל הערב צחקתי על היותו קטן מדי מכדי שיהיה שימושי.

והוצאתי את צעצועי המין שהיו אז ברשותי.
לא היה ציוד מעור שחור, אבל היו ויברטורים, וצעצועים אנאליים.

דרשתי ממנו שיענג אותי, עם הצעצועים כולם, בזה אחר זה.

הוא ליקק אותי, עינג אותי, גרם לי לגמור בקול שוב ושוב.
פעם ראשונה בחיי, התענגתי עם גבר כמו שאני מענגת את עצמי. כשרק העונג שלי ענין אותי.
הייתי חרמנית מאד, באותו לילה, והוא עבד קשה.

כשמיציתי את זה, החזרתי אותו לתנוחת הכלכלב על המיטה שלי, וניסיתי עליו את כל הצעצועים האנאליים שלי.
בהתחלה הוא פחד. אחרי זה התרגש.
בחוסר נסיוני , הרשתי לו לגמור. כשהוא מאונן לפני על 4.

ואז לפתע, הוא התחנן שוב.
בקש שאשתין עליו.

היום אני לא מאפשרת לעבד להכתיב תסריט. אז - למרות שזה הביך אותי ואפילו הרתיע אותי, הצורך לגמול לו על ההתלהבות בה טיפל בי , שכנע אותי.

לקחתי אותו למקלחת ועמדתי מעליו פסוקת רגלים. ככה מעל פניו. כשהוא שוכב על הריצפה הקרה . עברו דקות ארוכות,ולמרות העידוד שלו לא הצלחתי להשתין.
בסוף כרעתי מעליו, כאילו אני משתינה בשדה הפתוח, והזרם השתחרר.
הצפתי אותו, בנוזל חם.

הופתעתי לראות אותו פוער את פיו ושותה ממנו.
כשאמר שהשתן שלי מתוק, הופתעתי עוד יותר.

אני זוכרת כל תנועה, כל הבעה, את הפליאה שלי מהעובדה שהתענגתי.
אני זוכרת אותו מתקלח שעה ארוכה במים חמים מאד.
אני זוכרת זהבאתי קולה קרה למקלחת וסיבנתי אותו ברכות.
כשאני חושבת שבאינסטינקט עשיתי לו אפטר קר, אני מרוצה מעצמי.

כשגמר להתקלח , וחזר לחדר השינה עטוף מגבת.
הסדינים החדשים כבר היו מתוחים. ואני נשענתי על הכריות הגדולות.
הוא התכרבל לרגלי. ושוחחנו על מה שהרגיש.

כשיצא, חשבתי שלא אפגוש אותו שוב לעולם.

טעיתי.

השתמשתי בו שוב. ושוב.
___________________________________________________

עברו למעלה מ3 שנים מאותו ארוע.

אני יושבת כאן, בשעת לילה מאוחרת ומשחזרת את ההשתלשלות הרגעים ומרוצה מעצמי.

חושבת על המבוכה שחשתי אז.
חושבת על הדאגה שהיתה בי שמא אני משפילה אותו.
חושבת על ההפתעה שהיתה לי כשחשתי עד כמה הוא היה מרוגש מכל גוון של השפלה שאעזתי ליצור.

משועשעת מהראשוניות של הזכרון.
מתמוגגת מעצמי



Q

לפני 17 שנים. 16 באפריל 2007 בשעה 19:27

מתפנקת , על כורסא רכה בשמש
עוצמת עינים, כמו חתול
מהרהרת.

היום יש בי כמיהה, לרכות מיוחדת שיש רק באשה
לכניעה מתוקה
שרק שפחה ענוגה מביאה
לרכות של גוף
של אשה שופעת, שמנמנה.

היום יש בי כמיהה,
לחוש שפחה
בתמסרות שקטה,
מתוך כניעה
רועדת בשרשרת של גמירות עזות,
על גבי ידי הפולשות מענגות ומענות.

היום יש בי כמיהה,

להכניע, לענג ולאלף
אשה.


Q