שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

קופה רושמת

תכתבי, הוא אמר, לא כי אני רוצה, כי את צריכה, כי כתיבה, במיוחד לך, תהיה מקום לשחרור קיטור, לקטרזיס וביטוי באופן ישיר. את צריכה לעשות את זה לא כמטלה או כהיענות אלא בתור משהו שנותן לך מרווח ותחום אוטונומי.
לפני 17 שנים. 11 באפריל 2007 בשעה 21:32

ריקה
מרוקנת
עצובה

נגמרו הבדיחות
הציניות

קיבלתי היזדמנות
ובזבזתי אותה...

אני
לא יכולה
לא מסוגלת

רצית אותי אפס?
אני אפס
לא שווה כלום
ושום דבר
לחלוטין

רצית אותי בלי אותה יהירות שיש בי
ראית אותי בלי
עירומה
מודעת לכשלון שלי
מבקשת שתפסיק

מכל המילים הגדולות
לא נותר לי דבר

איבדתי אותך
את הכבוד שלי בעיני עצמי
את הערכה שלי אלי
את תחושת המסוגלות

נפרדת ממך
כנראה שגם מהבלוג
זה היה קצר מהצפוי
אבל צריך לדעת להודות בכישלון

נכשלתי

פישלתי מהרגע הראשון
לא עמדתי בטלטלות הרגשיות
לא יכולתי למילים שלך שצרבו בי
לטון שלך שריסק אותי
לבוז שחשתי
לתחושת האפסיות

נכשלתי

לא ראויה
לא מספיקה
לא נכונה
אפס

וואוו כמה שזה כואב

צ'יטה​(שולט) - זיבי
את לא אפס בכלל
זה פשוט תהליך, שצריך לתת לו את הזמן
זה לא אינסטנט פודינג
חיבוק מחזק
}{

נ.ב. קרעת אותי מצחוק עם הגבולות שלך בפרופיל, על מפרקים ומרכיבים, שנשארים להם חלקים ביד בסוף.
אגב, כשהייתי ילד, היה לי דחפים עזים לתקן דברים, ותמיד כשהייתי מפרק דברים ומרכיב חזרה, היו בסוף נשארים לי חלקים ביד.
לפחות למדתי לא לעשות את זה יותר, גם זה משהו.
לפני 17 שנים
The Beast​(שולט) - 1. אין חפים
2. הלקאה עצמית לא תחזיר אותו
3. את לא תפסיקי לכתוב
4. עוד לא הגיע זמנך לכתוב ריקוויאם
5. קללה בינארית זה להגיד למישהו אפס אחד. אפס קראנו, עכשיו כתבי אחד.
לפני 17 שנים
the gate keeper​(שולט) - אפס לא מעז והולך אחרי אחד
אפס לא מתאמץ להיות אחד
אפס לא מבין שיש לידו עוד אחד.
לפני 17 שנים
alona. - אשליית האפס המוחלט.

בספר 'עץ חיים' של רבי חיים ויטל, תלמידו של האר"י, הבריאה מתחילה באור אינסופי שממלא את הכל, עד שאין מקום לשום דבר. במובן זה המלאות הטוטאלית והריקות הטוטאלית הן היינו הך, שתיהן לא משאירות מקום ליש. כדי שהעולם יוכל להיברא, האור האינסופי מצמצם את עצמו, ובריקות הזו יש מקום לאור מבחוץ להיכנס לריק, וכך יש מקום לעולם. בדומה לאפלטון, גם 'עץ חיים' מניח שחלל הצמצום הוא עגול: לו היה מרובע או משולש, היתה בו פינה, משהו שרירותי, שונה מאחרים".


"כשאנחנו מתארים את המספרים החיוביים והשליליים לאורך ציר המספרים הופך האפס לנקודה על הציר, ואף הנקודה החשובה ביותר – ראשית הצירים".
לפני 17 שנים
the gate keeper​(שולט) - אז ככה
זה היה נכון לכל דבר מוחלט. אין דבר כזה מוחלט
אנחנו- דיכוטומיים - שחור לבן קר חם עצוב שמח וכו'..
( בגלל זה אלרקות זה קונספט שקשה לנו איתו למשל)
הצמצום הוא לא במהות אלא בהסתר אבל זה דיון נפרד:-)
היתרון הגדול שהאפס סזה היותו.. יחסי. משתנה .. עצמאי:-)
לפני 17 שנים
נילי ונילי - זה יפה
לפני 17 שנים
מכאיב​(שולט) - את אפס- ואל תתני לאף'חד לבלבל אותך
לפני 17 שנים
מכאיב​(שולט) - את אפס- ואל תתני לאף'חד לבלבל אותך
לפני 17 שנים
מאלפת בשוט ומבט​(שולטת) - אל תשכחי

גם כשעצוב לך
יש לך אותך

וזה הרבה

הרבה מעל האפס המוחלט
לפני 17 שנים
Gods and monsters​(לא בעסק) - החזיקי בכאב
הוא יחזקך
לפני 17 שנים
האדון - האדון מצפה לך
כנסי לחברים ובמשבצת הריקה רישמי האדון
ותקראי
ואז השאירי כאן
את הדרך לשם
לפני 17 שנים
אאספרסו​(שולט) - עבר זמן
חלפה לה תקופה

עכשיו האביב הגיע

בואי לפרוח אצלי ......
לפני 6 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י