לפני 17 שנים. 11 באפריל 2007 בשעה 21:32
ריקה
מרוקנת
עצובה
נגמרו הבדיחות
הציניות
קיבלתי היזדמנות
ובזבזתי אותה...
אני
לא יכולה
לא מסוגלת
רצית אותי אפס?
אני אפס
לא שווה כלום
ושום דבר
לחלוטין
רצית אותי בלי אותה יהירות שיש בי
ראית אותי בלי
עירומה
מודעת לכשלון שלי
מבקשת שתפסיק
מכל המילים הגדולות
לא נותר לי דבר
איבדתי אותך
את הכבוד שלי בעיני עצמי
את הערכה שלי אלי
את תחושת המסוגלות
נפרדת ממך
כנראה שגם מהבלוג
זה היה קצר מהצפוי
אבל צריך לדעת להודות בכישלון
נכשלתי
פישלתי מהרגע הראשון
לא עמדתי בטלטלות הרגשיות
לא יכולתי למילים שלך שצרבו בי
לטון שלך שריסק אותי
לבוז שחשתי
לתחושת האפסיות
נכשלתי
לא ראויה
לא מספיקה
לא נכונה
אפס
וואוו כמה שזה כואב