קופה רושמת

ריקה
מרוקנת
עצובה

נגמרו הבדיחות
הציניות

קיבלתי היזדמנות
ובזבזתי אותה...

אני
לא יכולה
לא מסוגלת

רצית אותי אפס?
אני אפס
לא שווה כלום
ושום דבר
לחלוטין

רצית אותי בלי אותה יהירות שיש בי
ראית אותי בלי
עירומה
מודעת לכשלון שלי
מבקשת שתפסיק

מכל המילים הגדולות
לא נותר לי דבר

איבדתי אותך
את הכבוד שלי בעיני עצמי
את הערכה שלי אלי
את תחושת המסוגלות

נפרדת ממך
כנראה שגם מהבלוג
זה היה קצר מהצפוי
אבל צריך לדעת להודות בכישלון

נכשלתי

פישלתי מהרגע הראשון
לא עמדתי בטלטלות הרגשיות
לא יכולתי למילים שלך שצרבו בי
לטון שלך שריסק אותי
לבוז שחשתי
לתחושת האפסיות

נכשלתי

לא ראויה
לא מספיקה
לא נכונה
אפס

וואוו כמה שזה כואב

אולי היום
אולי היום אני ארגיש
אולי היום
הוא יבעל אותי
את נשמתי
יעשה בי כבשלו
ייקח את הלב שלי איתו
וישאיר אותי מרוקנת
לגמרי
ומלאה
עד גדותיי

הלכתי לישון
איתו
עמוק בחלומות שלי
מגורה
רציתי לגעת בעצמי
הזונה שבי אמרה שהוא לא ידע אם לא אספר
הכלבה שבי אמרה לי לא לספר
השפחה שאני נשכה שפתיים

קמתי איתו בבוקר
מגורה
מרוגשת
שולחת יד אינסטקטיבית
ועוצרת
המבט שלו....

אני רוצה כל כך לפגוש אותו
לכאוב אותו
משתוקקת לתחושה
של מישהו שבועל אותי
גוף ונשמה
ולא משאיר בי פיסה משלי
אני רוצה להרגיש את הכלום שאני
מבפנים

אני רוצה שיחבק אותי אחרי
ובזמן
את המאבק בין ה"לא יכולה יותר" וה"רוצה עוד"
את השחרור
שאני מרגישה
שאני לא קובעת כלום
ולא אחראית על שום דבר
שאני חורים
שאני כלי

אני רוצה להרגיש
שלו

אולי היום
אולי
ואם לא היום אז מחר....


לא היום, קיבלתי עכשיו הודעה....
מחר

אני אגיע נכון ונכונה
אני אגיע מוכנה
כמו שאתה רוצה
כמו שאני רוצה

סופרת דקות
עד מחר....

כמעט איבדתי אותו היום
לא
זה לא נכון
כמעט איבדתי אותי
וזה לא היה היום זה היה לפני יומיים

בטפשות שלי
במלחמות המיותרות
במנגנוני ההגנה שאני מרימה
בבעיטות שאני בועטת למקומות הלא נכונים
בזמן הלא נכון
מהסיבות הלא נכונות

כמעט איבדתי אותי
והכאב הזה
התחושה שהיה לי את זה
היה לי את הסיכוי שיהיה לי את זה
היתה כל כך קשה
המקום שהייתי בו
היה כל כך עצוב
וכואב
וחותך
יותר מכל כאב שמישהו יכול להכאיב לי

ואני
שלא יודעת לבקש
ולא יודעת להתחנן
התחננתי על חיי
התחננתי על השפיות שלי
התחננתי על הסיכוי להגיע אל עצמי

התחננתי שלא ילך ממני
שלא ינטוש אותי עוד טרם...
שלא יוותר ...

למה? הוא שאל
למה את רוצה אותי?

אני רוצה אותו כי הוא חזק ממני
חכם ממני
כי הוא מתוחכם ממני
כי אני לא יכולה עליו
כי יש לו יכולת לאפס אותי במילה
לגרום לי לבכות בשתיקה שלו
להרטיב אותי באפס מאמץ
אני רוצה אותו
כי הוא לא יוותר לי אף פעם
כי המניפולציות שלי מצחיקות אותו
כי הוא יודע מה הוא רוצה
והוא ישיג את זה

אני רוצה אותו
כי הוא יכול

הוא יכול לקחת אותי לכל אותם מקומות שאני משתוקקת אליהם
המקומות שבהם אני כלום
ושום דבר
שאני כלי
שאני זונה וחורים
שאני כלבה מלקקת
שאני כוס בוער שלא רוצה שום דבר אחר רק שימלאו אותו
למקומות שאני ארגיש ריקה
ורק הוא יוכל למלא אותי
הוא יכול לקחת אותי אל החדרים הכי אפלים שלי
אלה שאני פוחדת ללכת אליהם לבד
אלה
שלא הלכתי אליהם עדיין
עם אף אחד אחר

אני רוצה להיות כלום
אבל הכלום שלו
אני רוצה להיות אפס
אבל אפס שלו
אני רוצה להיות הכלבה שלו
והזונה שלו
אני רוצה להיות שם בכל שניה שהוא ירצה
לכל שגיון שלו
אני רוצה ללמוד אותו כך
שאדע להיות שם לפני שהוא יגיד לי
שאדע מה הוא רוצה בלי מילים

הוא לא רצה, לא אותי, לא את המילים שלי, לא את הכוונות,

ונלחמתי
כאילו חיי תלויים בזה
וטעיתי
ושוב טעיתי
וכבר הייתי כל כך קרובה להרים ידיים
להסכים איתו
שאני לא
לא ראויה
לא שווה את המאמץ
לא מספיק,
כשהוא שלח בי את חרצובות לשונו
ידעתי
ידעתי שיש לי סיכוי
כשהוא העליב אותי
כשהוא חצב בי במילותיו הקשות
ידעתי
שהוא לא וויתר

ושם
למטה
בוכה
כואבת כי הוא סרב להכאיב
מושפלת כי הוא סרב להשפיל
מתחננת שייקח אותי
מתחננת שיכאיב
שישפיל
שיאפס אותי
מתחננת שייתן לי סיכוי נוסף
הוא הסכים
לתת לי סיכוי אחד
להוכיח לו
כמה אני רוצה
כמה אני מוכנה להתאמץ
כמה זה חשוב לי
כמה אני רצינית

ובלמטה הזה ריחפתי
קראתי את המילים שלו
וריחפתי
הכוס שלי נזל
המח שלי התאדה
כמו בסאבספייס
הגוף שלי שחרר את עצמו
ממני
רק לספוג

אני אסירת תודה על ההזדמנות הנוספת
אני אוכיח לך שאני יכולה
שאני כל מה שאתה רוצה שאני אהיה
שאני כל מה שאני רוצה להיות

שאני שם
במקום שלי
כלבה
זונה
אפס
ואם אתאמץ
אהיה ראויה
לחיבוק שלך
למילה החמה

אני בדרך
אל תוותר עלי בבקשה
אל תוותר לי על עצמי
בבקשה

לאחרונה, אני מוצאת את עצמי עושה את מה שהוא אומר...
לא כי הוא רוצה,
איכשהו את הדברים שהוא רוצה אני מצליחה לקלקל פעם אחר פעם,
אלא כי יש בי צורך לר?צות אותו,
על מי אני עובדת?
יש בי צורך!!!!

כל הצרכים שחשבתי שאינם בי כבר
כל מה שחשבתי שנגוז
הכל מתעורר בי
חי
נושם
בועט
אני שונאת אותו
ונמשכת אליו כבמטה קסמים
הוא מבכיא אותי
ומצחיק אותי
מלחיץ אותי
ומחייך אותי
הוא מאפס אותי
מטפיש אותי
מפגיר אותי
עושה אותי כלום
הוא שוטף אותי פני בדמעות שלא זלגו חודשים

הוא מגרה אותי
הוא גורם לי ללכת לישון מודלקת
ולהתעורר מגורה
להסתובב כל היום על הסף
לרצות לגעת בעצמי
לרצות שהוא ייגע בי

להשתוקק לכאב שלו
לזין שלו
לכאב שהזין שלו יגרום לי
לכאב שהוא יסרב לגרום לי

התשוקה אליו
מעבירה אותי על דעתי

אני מבולבלת
לא מבינה
מבינה, אבל לא נכון,
מסכימה איתו שאני טיפשה
מפגרת
שאני גאה ומתנשאת ולוקה ביוהרה
שאני כלום, אפס.

אני רוצה להיות כלום בשבילו
אני רוצה להיות הכל בשבילו

אני כותבת ואני בוערת

אני
גאוותנית יהירה
מלאה בחשיבות עצמית
בטוחה שאני מיוחדת ואחרת ושונה

אני
זונה מיוחמת
כלבת רחוב
שפחה מושתנת
כלי לשימוש

יש לי מצב רוח טוב היום
הוא מצא זמן אלי
ומצא בי משהו

מחר,
הכל יכול להיות אחרת,
לא מחר, בעוד דקה, בעוד רגע,
הוא ימצא אותי שוב
לא ראויה
לא מבינה
לא מצליחה
לא

עכשיו
טוב לי
אני אולי טפשה
(לא אולי, אני טיפשה)
אבל מחוברת אליך

זה המקום שאני הולכת אליו?
החיוך שלי יהיה תלוי בך?
הדמעות שלי - שלך?
תחושת הערך העצמי שלי?
כאבי הבטן? הפחדים? חרדת הנטישה?
הכל יבוא ממך?

מבולבלת
אבל זה מה שרצית מההתחלה ...

מועדים לשמחה