כמעט איבדתי אותו היום
לא
זה לא נכון
כמעט איבדתי אותי
וזה לא היה היום זה היה לפני יומיים
בטפשות שלי
במלחמות המיותרות
במנגנוני ההגנה שאני מרימה
בבעיטות שאני בועטת למקומות הלא נכונים
בזמן הלא נכון
מהסיבות הלא נכונות
כמעט איבדתי אותי
והכאב הזה
התחושה שהיה לי את זה
היה לי את הסיכוי שיהיה לי את זה
היתה כל כך קשה
המקום שהייתי בו
היה כל כך עצוב
וכואב
וחותך
יותר מכל כאב שמישהו יכול להכאיב לי
ואני
שלא יודעת לבקש
ולא יודעת להתחנן
התחננתי על חיי
התחננתי על השפיות שלי
התחננתי על הסיכוי להגיע אל עצמי
התחננתי שלא ילך ממני
שלא ינטוש אותי עוד טרם...
שלא יוותר ...
למה? הוא שאל
למה את רוצה אותי?
אני רוצה אותו כי הוא חזק ממני
חכם ממני
כי הוא מתוחכם ממני
כי אני לא יכולה עליו
כי יש לו יכולת לאפס אותי במילה
לגרום לי לבכות בשתיקה שלו
להרטיב אותי באפס מאמץ
אני רוצה אותו
כי הוא לא יוותר לי אף פעם
כי המניפולציות שלי מצחיקות אותו
כי הוא יודע מה הוא רוצה
והוא ישיג את זה
אני רוצה אותו
כי הוא יכול
הוא יכול לקחת אותי לכל אותם מקומות שאני משתוקקת אליהם
המקומות שבהם אני כלום
ושום דבר
שאני כלי
שאני זונה וחורים
שאני כלבה מלקקת
שאני כוס בוער שלא רוצה שום דבר אחר רק שימלאו אותו
למקומות שאני ארגיש ריקה
ורק הוא יוכל למלא אותי
הוא יכול לקחת אותי אל החדרים הכי אפלים שלי
אלה שאני פוחדת ללכת אליהם לבד
אלה
שלא הלכתי אליהם עדיין
עם אף אחד אחר
אני רוצה להיות כלום
אבל הכלום שלו
אני רוצה להיות אפס
אבל אפס שלו
אני רוצה להיות הכלבה שלו
והזונה שלו
אני רוצה להיות שם בכל שניה שהוא ירצה
לכל שגיון שלו
אני רוצה ללמוד אותו כך
שאדע להיות שם לפני שהוא יגיד לי
שאדע מה הוא רוצה בלי מילים
הוא לא רצה, לא אותי, לא את המילים שלי, לא את הכוונות,
ונלחמתי
כאילו חיי תלויים בזה
וטעיתי
ושוב טעיתי
וכבר הייתי כל כך קרובה להרים ידיים
להסכים איתו
שאני לא
לא ראויה
לא שווה את המאמץ
לא מספיק,
כשהוא שלח בי את חרצובות לשונו
ידעתי
ידעתי שיש לי סיכוי
כשהוא העליב אותי
כשהוא חצב בי במילותיו הקשות
ידעתי
שהוא לא וויתר
ושם
למטה
בוכה
כואבת כי הוא סרב להכאיב
מושפלת כי הוא סרב להשפיל
מתחננת שייקח אותי
מתחננת שיכאיב
שישפיל
שיאפס אותי
מתחננת שייתן לי סיכוי נוסף
הוא הסכים
לתת לי סיכוי אחד
להוכיח לו
כמה אני רוצה
כמה אני מוכנה להתאמץ
כמה זה חשוב לי
כמה אני רצינית
ובלמטה הזה ריחפתי
קראתי את המילים שלו
וריחפתי
הכוס שלי נזל
המח שלי התאדה
כמו בסאבספייס
הגוף שלי שחרר את עצמו
ממני
רק לספוג
אני אסירת תודה על ההזדמנות הנוספת
אני אוכיח לך שאני יכולה
שאני כל מה שאתה רוצה שאני אהיה
שאני כל מה שאני רוצה להיות
שאני שם
במקום שלי
כלבה
זונה
אפס
ואם אתאמץ
אהיה ראויה
לחיבוק שלך
למילה החמה
אני בדרך
אל תוותר עלי בבקשה
אל תוותר לי על עצמי
בבקשה
לפני 17 שנים. 10 באפריל 2007 בשעה 14:03