בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

סופרפוזיציה

כשנבדוק נגלה מה קורה בפנים.
לפני 6 שנים. 16 במאי 2018 בשעה 9:56

נראה שהצד הלסבי שלי מתפתח. מוזר. 

לפני 6 שנים. 6 במאי 2018 בשעה 16:12

אני חייבת לציין שגברים תובעניים לא באים לי טוב, בתחילת היכרות. זה מכבה אותי בשניה. ואני חווה את רוב הגברים כתובעניים. זה בכלל לא רק בכלוב. 

מה שאני כמהה אליו זה אותו הגבר שפשוט שם, בטוח בעצמו, עצמאי, וישמח להיות בקשר איתי. ככה אני בנויה. ככל שדוחפים אותי, אני שולפת קוצים. ככל שמזמינים אותי (אם כמובן זה מתאים בכללי), אני נמשכת. 

 

קצת מייאשת לי החוויה הגברית. אפילו באוקיי קיופיד זה ככה. אבל לא נורא. כבר מזמן הפסקתי להסתכל עליכם הגברים כעל מושיעים. אני כן זקוקה לקשרים, ויהיו לי קשרים, אבל- לא יודעת כמה זמן הם ימשכו. וגם זה בסדר. כי הדבר הכי הכי גרוע לי- הוא להזדקק. זה תמיד משאיר אותי מרוקנת. 

לפני 6 שנים. 6 במאי 2018 בשעה 15:54

סתם בשיחה עם מישהי- מתברר שאני לא מאושרת.אין לי כמעט רגעים של אושר. רק רגעים של פחות אומללות. עכשיו, אני לא מסירה אחריות. אני יודעת שיש דברים שאני יכולה וצריכה לעשות כדי להיות יותר מאושרת, או לפחות פחות אומללה. ואני עושה אותם. בקרוב הם יקרו, אני מקווה. 

אבל צריך להודות שכרגע המצב שלי בכלל בכלל לא מזהיר, ולא חשוב איך הופכים את זה. אני בתקופה ממש מחורבנת. לא התכוונתי להכנס אליה. היא פשוט קרתה. ואני יודעת שזה בטח קשור לכך שאני מנסה להגשים חלומות שאולי לא נועדו לקרות, עבורי. אולי אני לא אמורה לקחת כל כך הרבה מקום בעולם הזה. אולי זה היקום שמתקומם עלי, ומשקיע אותי בתוך ביצה טובענית, שאולי תהרוג אותי. אולי. אבל גם זה היה בלתי נמנע. כי אני לא יכולה שלא לחלום, שלא לשאוף, שלא לרצות. גם אם אסור לי. 

אבל בעיקר אני רוצה וזקוקה לחיים של שקט. כמה שיותר שקט. זה אולי הדבר היחיד שיעצור את השקיעה שלי. 

לפני 6 שנים. 6 במאי 2018 בשעה 15:18

רע מאוד מאוד מאוד. אני שוקעת.

לפני 6 שנים. 5 במאי 2018 בשעה 19:56

ואני לא מוצאת מה. אולי זו אני שנשרפת. 

לפני 6 שנים. 4 במאי 2018 בשעה 20:21

אשמח לשמוע אלו יתרונות יש לדעתכם לניהול אורח חיים פוליאמורי.

 

להדגיש- אני לא מדברת על מלא זיונים. מדברת על ריבוי מערכות יחסים. ריבוי אהבות. 

לפני 6 שנים. 28 באפריל 2018 בשעה 19:17

בתקופה קשה. כל כך זקוקה למישהו שיראה אותי רגע לפני.

לפני 6 שנים. 22 באפריל 2018 בשעה 9:16

יש שיפור ניכר במצבי הרגשי. 

מרגישה זקנה אבל עדיין פה. עדיין אני. הכי חשוב זה להמשיך לשאוף לעבר המטרות שלנו. 

הכל בסדר. 

לפני 6 שנים. 21 באפריל 2018 בשעה 14:40

כל זמן הוא זמן מתאים לאהבה. 

לפני 6 שנים. 2 באפריל 2018 בשעה 19:18

עוברת התמוטטות עצבים. 
מהסוג שכל הדמעות לכודות מאחורי העין אבל לא יוצאות החוצה. 

מהסוג שישנים כל הזמן וברגע שפוקחים עיניים מרגישים שנרדמים שוב. 

מהסוג שמבועתים מהמחר.