נתקעתי בחוץ בזמן האזעקה הקודמת. שמעתי את היירוט. חשבתי שזו נפילה. זה נשמע חזק.
אני עדיין מרגישה חלושה והברכיים פקות.
נתקעתי בחוץ בזמן האזעקה הקודמת. שמעתי את היירוט. חשבתי שזו נפילה. זה נשמע חזק.
אני עדיין מרגישה חלושה והברכיים פקות.
או ראש.
קראתי כותרת בחדשות: "התושבים מתבקשים להשאר בחיים"
(בבתים, ציפורה, בבתים...)
לצאת עם הכלבה, לצחצח לה שיניים, לצחצח לי שיניים, להאכיל את החתולים, להאכיל אותי, לתלות כביסה, לצ'וטט בכלוב, לכתוב בבלוג ולחזור לישון.
לא באמת.
עם הבלוג שלה:
http://shironet.mako.co.il/artist?type=lyrics&lang=2&prfid=6940&wrkid=69435
שמזיינים אותך כשהידיים קשורות מעל הראש, בדרך שלא חשוב מה תעשי, לא תצליחי להשתחרר לבד?
זה לא מטריף להיות כל כך חסרת אונים?
זה לא מדליק? זה לא מפחיד?
*אלוהים, מה קורה לי? זה חייב להיות משבר גיל 38. אני כל הזמן חושבת על מין!*
מישהו הרגע הציע לסחוט אותי. בהסכמה.
תראו איזה שורת פתיחה נהדרת:
"אולי תהיי מקורית ומיוחדת ותגידי לי כן?"
הולכת להתפוצץ מתשוקה ומצורך, אבל כל מה שאתה יודע לעשות זה להכאיב לי. אני צריכה יותר. הרבה יותר.
אני נרדמת לצלילי פודקאסט בהסטוריה. חננה, באמאש'כם.